נתאר לעצמנו את התסריט הבא –

נהג יהודי הותקף בידי קבוצת פרחחים ערבים בשכונה ערבית בעכו, בטענה שביצע פרובוקציה הפוגעת ברגשותיהם הדתיים. הם קיללו אותו, היכו אותו ויידו אבנים על רכבו.

בעקבות התקרית, הומצאה והופצה שמועה בציבור היהודי בעכו שהנהג נהרג. מאות יהודים, חמושים באבנים, מקלות ומוטות ברזל, על פי קריאת הרבנים וראשי הציבור היהודי ובאירגונם, פשטו על השכונות הערביות בעיר, ניפצו שמשות של מאות מכוניות וחנויות, תוך שהם צועקים בפראות "מוות לערבים". התושבים הערבים הגיפו את דלתות בתיהם והסתתרו בממ"דים.

אילו התסריט הזה היה מתרחש, האם גם אז התקשורת היתה מדברת על "אלימות וביריונות בשני הצדדים", על ה"קיצונים בשני הצדדים"? האם גם אז נשיא המדינה היה קורא "לשני הצדדים לשמור על איפוק"? האם גם אז היה נשמר האיזון הקדוש?

יש להניח, שכותרות העיתונים והתקשורת האלקטרונית היו מדברים, בצדק, על פוגרום שעשו היהודים בשכונות הערביות בעיר. הרי כך תוארו אירועים הרבה פחות חמורים בהיקפם וברמת האלימות שלהם, שנעשו בתגובה למעשים יותר קשים, כמו התפרעות אנשי יצהר בעצירה אל-קבליה לפני שבועות אחדים.

אולם מה שקרה בעכו לא היה התסריט הזה, אלא התשליל שלו. התסריט שצוייר בראשית המאמר הוא "הפוך על הפוך" – המילים "יהודים" הוחלפו ב"ערבים" ולהיפך. וכך, הס מלהזכיר בתקשורת את המילה פוגרום. התקשורת יצרה באופן מלאכותי איזון בין התקרית, הראויה לגינוי, של תקיפת הנהג הערבי בידי קבוצת ביריונים פרחחים, לבין המסע המאורגן ורב המשתתפים, בהובלת המנהיגות הדתית של הערבים, לאורך שעות, בשכונות היהודיות.

רוב כלי התקשורת הקפידו לשמור על האיזון המלאכותי הזה, אך ב"הארץ" לא היססו להציג תמונה חד צדדית הפוכה המפנה את האצבע המאשימה דווקא כלפי הצד היהודי, ואיני מדבר רק על גדעון לוי, יצחק לאור ושולמית אלוני שמהם אין לי כל ציפיות לגילוי כלשהו של הגינות ושל אמת.

באירועים הקשים בעכו התקשורת נכשלה ובגדול, כאשר היא שללה מהציבור את זכותו לדעת את האמת.

באירועי עכו לא היו צדיקים. הראשונים היו הביריונים האלימים שתקפו את הנהג הערבי. אין במדינת ישראל חוק האוסר על נסיעה ברכב ביום הכיפורים וטוב שכך. היפה באווירת יום הכיפורים בישראל, הוא ה"עוצר מרצון" של האזרחים ביום הקדוש. אילו היה זה עוצר בכפייה, הוא היה מאבד מטעמו. לא כל שכן, כאשר מדובר בכפייה אלימה בידי ביריונים. בוודאי שאין כל הצדקה לניסיון לכפות את עצירת התנועה ביום הכיפורים על מי שאינם יהודים. ניתן לצפות מהם, באמנה בלתי כתובה, לכבד את שכניהם היהודים ולהימנע מנסיעה בשכונות יהודיות וביישובים יהודיים.

הפרחחים שתקפו את הנהג ואת רכבו ראויים לגינוי ולהוקעה, וחשוב יותר – לטיפול של המשטרה והמערכת המשפטית.

למרבה הצער, מעשים כאלה קורים מידי שנה במקומות שונים ברחבי הארץ – יידוי אבנים לעבר מכוניות נוסעות, כולל אמבולנסים בתפקיד. יש לבער את הנגע הזה. התקרית בעכו היתה עוד אחת משרשרת התקריות הללו. תקרית פרחחית ואלימה, אך תקרית מקומית קטנה.

לא זו בלבד שאין בתקרית זו כדי להצדיק את הפוגרום שביצע המון ערבי מוסת בעכו, אלא שגם אין לראות בה את הסיבה לפוגרום. התקרית הזאת היתה תירוץ לפוגרום. הסיבה היתה בדיוק אותה הסיבה שגרמה למרד הערבי באוקטובר 2000. מרבית ערביי ישראל, או כפי שהם נוהגים להגדיר את עצמם – הפלשתינאים אזרחי ישראל, רואים עצמם חיילים במלחמה נגד קיומה של המדינה היהודית, והדברים באו לידי ביטוי במסמכי היסוד של ועדת המעקב של ערביי ישראל. וכאשר יש להם תרוץ, הם נלחמים. זאת המשמעות האמיתית של מה שקרה בעכו, גם אם אלף עיתונאים יחזרו על קשקושי הקיפוח והעוני.

סוגייה שעלתה בעקבות האירועים היתה ביטול פסטיבל עכו לתיאטרון אחר. קיימת טענה, אולי נכונה, שמי שמרוויחים מן הפסטיבל הם העסקים של ערביי עכו, והמחלוקת על ביטול הפסטיבל הפכה לוויכוח בין מי שקוראים לבטל את הפסטיבל כדי להעניש את הערבים לבין מי שהאשימו את ראש עיריית עכו בכך שהחלטתו לבטל את הפסטיבל היא "גזענית", שנועדה לפגוע בערבים ולזכות בפופולאריות בציבור היהודי ערב הבחירות.

ראש העיר לנקרי ידוע כמי שפועל מאוד לחיזוק הדו-קיום הכמעט בלתי אפשרי בין העמים בעיר, כך שהאשמתו בגזענות מופרכת ומרושעת. אני מאמין לו, שהחלטתו נבעה מחשש לשלומם של המבקרים. אולם אני סבור שהחלטתו שגויה.

ההצגה חייבת להימשך. כפי שיש לקיים אירועי תרבות ובידור גם בתקופות של פיגועים ובאזורים מוכי פיגועים כדי שלא להיכנע לטרור, כך ראוי היה לנהוג גם בעכו. לא רק העסקים הערבים, ואני משוכנע שגם עסקים של יהודים, נפגעו מההחלטה, אלא גם האמנים שהיו אמורים להופיע ובראש ובראשונה – הקהל, אזרחים מכל רחבי הארץ שנמנעה מהם ההשתתפות בפסטיבל והצפייה בהצגות. תפקיד המשטרה וכוחות הביטחון היא להבטיח את קיום האירוע ושלומם של המשתתפים בו. ביטול הפסטיבל היה כניעה לאלימות ולאלימים.