בכתבתה של סמדר שפי ב"הארץ" 20.10.08
הכותרת באתר האינטרנט של העיתון:
 "הצילום ציוני, ההשפעות נאציות"
"בסגנונו של [הצלם זולטן] קלוגר ניכרות היטב ההשפעות שספג באותן שנים. צילומי "קורס מורים להתעמלות" מ-1946 מזכירים צילום רוסי של שנות ה-20 וה-30 וגם צילום מהסוג ששירת את מכונת התעמולה הנאצית – אסוציאציה חזקה וטורדת הנקשרת להפנמת האידיאל הגופני על ידי קורבנות האידיאולוגיות הטוטליטריות. בתצלומים אלה – למשל בסדרת מטיל הכידון – בולטים התנועה, הכוח, האידיאל של מחיקת היחיד לטובת כוח הקבוצה אך גם בניית דימוי של גיבור בודד חופשי ממוסרות. גם כיום, עם מנגנוני הריחוק של הצופים העכשוויים, התצלומים מרשימים באיכותם הפלסטית." מתוך: "חיוכים בלב השממה".
כלומר, אפס ידיעה של הכותבת בתולדות הציונות והיישוב העברי ב-130 השנים האחרונות, והשתקפותן בהיסטוריה, בספרות, בשירי הזמר ובצילומים – דמות העברי החדש, נפש בריאה בגוף בריא, הליכה אל העם, היפוך הפירמידה ועוד שטויות כאלה, שכולן כמובן מושפעות מהתעמולה הנאצית של שנות ה-30 ואילך (אולי גם מלני ריפנשטאל?) ועוד קודם לכן מושפעות מן התעמולה הסובייטית של שנות ה-20 ואילך – זאת אומרת, דמות הציונות ותדמית היישוב העברי הושפעו מתנועות טוטאליטאריות שקמו שלושים וארבעים שנה לאחר ראשית ההתיישבות העברית, על דימוייה האותנטיים מלכתחילה. אבל בפלשתינה של "הארץ" כיום ה"בון טון" הוא להראות את דימיון הציוני לַנאצי או להדגיש את ההתעמרות בפלסטיני, שהוא ממש-ממש כפי שרדפו את היהודים בעבר. יום אחד ירואיין בעיתון "הארץ" היסטוריון חדש שיוכיח שאנחנו המצאנו ראשונים את מחנות הריכוז וההשמדה בפלשתינה – ואולי יסתמך גם על הראיונות מהכלא עם החרא הקטן השקרן, רוצח רבין, שהעיתון תומך בפירסומם.