ברשימתה של רות אלמוג על הסופר זוכה פרס נובל ז'אן מארי גוסטב לֶה קְלֶזְיוֹ ("תרבות וספרות", "הארץ", 31.10.08), היא מספרת על הרומאן שלו "כוכב נודד" (1992), שלא תורגם לעברית, ואשר גיבורתו היא נערה יהודייה בשם אסתר, שגדלה בסביבות ניס, "ולאחר המלחמה [ודאי מלחמת העולם השנייה], היא עולה עם אימה לארץ המובטחת [כנראה ישראל] ואינה מוצאת בה שלווה. כאן מתרחשת פגישה עם נערה פלשתינאית עקורה, שגורלה לא שפר עליה. זהו רומאן של הומאניסט, כך נכתב עליו, ואין ספק שהוא מעורר סקרנות."
מאחר שנראה שגם כותבת הרשימה לא קראה את הספר "מעורר הסקרנות," מעניין היה לדעת מה בדיוק החלק הפרו-פלסטיני והאנטי-ציוני והאנטי-ישראלי שבספר הזה, שמחברו זכה בפרס נובל וזאת לאחר שכתב לא מעט, לדבריה, בספריו – על מר גורלן של  נערות ערביות, בסהרה וגם בפאריס.