יוסי גמזו
מִשִּירֵי מֶכְּסִיקוֹ
שְמָהּ הָיָה דוֹלוֹרֶס לוּנָה רוֹחָה
(דוֹלוֹרֶס יָרֵחַ אָדֹם).
שְמוֹ הָיָה חוֹזֶה טְרִיסְטֶסָה (גֶבֶר, לֹא כָּמוֹךָ).
פֶּרֶא
וְעָצוּב כָּזֶה,
עַד גְּדוֹת
שְנֵי הָאֲגַמִּים שֶשְּמָם עֵינַיִם,
הַמָּתֹק, אָמִיגוֹ, וְהַמָּר.
לֹא זוֹכֵר שוּם כְּלוּם: אִם הִיא אָמְרָה, אִם
הוּא אָמַר תְּחִלָּה, וּמִי אָמַר
מָה, אֲבָל יוֹדֵעַ, קָמֶרָאדוֹ,
כְּמוֹ תֻפֵּי הַבּוֹנְגּוֹ בֶּחָזֶה,
כְּמוֹ הַדָּם, הַדָּם כְּשֶהוּא פִּתְאֹם כָּזֶה, טוֹרְנָאדוֹ,
כְּמוֹ שֶיֵּש לִי לֵב, לַעֲזָאזֵל –
שֶכְּשֶהוּא קָנָה לָה זֵר – לְרֹחַב
כָּל הָעִיר נָשְמוּ אֶת הַפְּרִיחָה.
שְמָהּ הָיָה (אָמַרְתִּי כְּבָר) דוֹלוֹרֶס לוּנָה רוֹחָה
וּכְשֶהִיא חִיְּכָה
הָעִיר חִיְּכָה.
הוּא יָדַע – גַּם הִיא. שְנֵיהֶם, בְּעֶצֶם –
כְּמוֹ אָבִיב קְצַר-רוּחַ לְלַבְלֵב.
כָּכָה, לֶאֱהֹב, אֲבָל חָזָק, עִם כָּל הָעֶצֶב
שֶבְּקַרְקָעִית בַּקְבּוּק-הַלֵב.
וּכְשֶשּוּק-הַפְּרִי, לוֹפֶּז-אַרְקוֹסוֹ-
דֶה-וֶלֶן, נִסְגַּר – קָרְאוּ לָהֶם
שֶהַפְּרִי יָרֹק כֻּלּוֹ מִבֹּסֶר
וְשֶאֵין קוֹנִים, אֲבָל כְּשֶהֵם
הִתְנַשְּקוּ שָם (לֹא כְּמוֹ גְּרִינְגּוֹס, No Sir,
אֶלָּא עִם פַּסְיוֹן כָּזֶה, רוֹעֵם,
כְּמוֹ שֶזֶּה אֶצְלֵנוּ כָּאן בְּמֶכִיקוֹ, בְּלִי חֹסֶר
בְּווֹלְטָז' בָּרִיא)
זֶה הִתְאַדֵּם...
הִתְאַדְּמוּ עִנְבֵי הַדְּבַש מֵרֵאִינוֹסָה,
הִתְאַדְּמוּ תוּתֵי הַצּוּף מִיּוּקָטָאן
וְהִסְמִיקוּ תַפּוּחֵי וִיָאהֶרְמוֹסָה
וְלִבָּם שֶל רִמּוֹנֵי קוּלִיאָקָאן.
וּכְשֶחָל, סֶנְיוֹר, אוֹתוֹ לִקּוּי-יָרֵחַ:
אֵיךְ שָבְתוּ הַסֶּרֶנָדוֹת, מִתְאַנְּחוֹת,
אֵיךְ קָרְאוּ לָהֶם שֵנִית – אַתָּה שוֹמֵעַ? –
לְהַצִּיל מִיָּד אֶת זַמָּרֵי-הָרְחוֹב.
וְאֵיךְ הוּא, חוֹזֶה, לָטַש (עַד שֶנָּבוֹכָה)
אֶת עֵינָיו בָּהּ, בְּמַבָּט כָּזֶה,
מַפְשִיט –
שֶשְּתֵּיהֶן פִּתְאֹם זָרְחוּ: הַלּוּנָה רוֹחָה
וְדוֹלוֹרֶס שֶהָיְתָה פְּצָצָה נָשִית.
וְ – קָרַאמְבָּה! – אֵין יוֹתֵר לִקּוּי-יָרֵחַ
כִּי הַסַּהַר שוּב זוֹרֵחַ עַל הָעִיר
כְּמוֹ שוֹשָן עֲנָק שֶל אוֹר, וּמֵיתָרֶיהָ
הַדְּרוּכִים שֶל כָּל גִיטָרָה שֶהֵעִיר
הַמִּירָאקוֹלוֹ, הַנֵּס הַזֶּה, לְפֶתַע
מְחַדְּשִים אֶת פְּרִיטָתָם הַמַּטְרִיפָה
רַק בִּזְכוּת אוֹתוֹ חוֹזֶה שֶצָּץ מוּל פֶּתַח
הַוֶרַאנְדָה שֶל דּוֹלוֹרֶס הַיָּפָה.
אִיש מוּזָר, סֶנְיוֹר: אֶת כָּל הַמָּרִיאָצִ'יס
(נַגָּנֵי-חוּצוֹת) הִזְעִיק אֶל חַלּוֹנָהּ
וְשִלֵּם, תַּפְרָן, עִם שַחַר, לַמּוּצָ'אצִ'יס
עַד סֶנְטָאבוֹ אַחֲרוֹן, וּבַצִּנָּה
עוֹד הָיָה מַרְעִיד כְּמוֹ כֶּלֶב עַד אַשְמֹרֶת-
מְטַאטְאֵי-הָרְחוֹב וְשָר בְּקוֹל נָמֵס: "הָא,
כְּשֶחוֹזֶה טְרִיסְטֶסָה בָּךְ חוֹזֶה, דוֹלוֹרֶס,
הוּא תָמִיד יוֹתֵר חוֹזֶה,
פָּחוֹת טְרִיסְטֶסָה.
כִּי לִרְאוֹת אוֹתָךְ זֶה כְּמוֹ לִפְרֹט רוֹמַאנְסָה
על עוֹרְקֵי הַדָּם שֶכְּמוֹ חוֹתֵם חוֹזֶה
עִם הַהִיא, עִם הַתִּקְוָה, הָאֶסְפֶּרַאנְסָה
שֶפִּתְאֹם נוֹתֶנֶת שַאנְסָה לְחוֹזֶה
שֶמַּתְחִיל לְהַאֲמִין כִּי מִן הָעֹנִי,
הַיֵּאוּש וּמַמְרוֹרֵי הָאַכְזָבָה
עוֹד יָכוֹל אוּלַי לָצֵאת בַּרְנָש כָּמוֹנִי
אֲבָל לֹא מִמַּלְתְּעוֹת הָאַהֲבָה..."
וְנִגָּש לַבָּאר מִמּוּל (שֶבּוֹ גֻלְגַּלְתִּי
אֶל הָרְחוֹב, מֵקִיא, דוֹמֵעַ וּבוֹאֵש)
וּמְחַיֵּג: "הָאלוֹ, כָּאן פְּלָאסָה גָרִיבַּלְדִּי,
מְכַבֵּי-הָאֵש?
דָּחוּף!
פָּרְצָה כָּאן אֵש!!!"
וְרוֹאֶה אֵיךְ מְגִיחָה מִיָּד הָרְחוֹבָה
מְכוֹנִית-הַכַּבָּאִים, כְּמוֹ פַּר – הוֹלֶא! –
בְּקוֹרִידָה. אִיש יָחִיד, מוּל כָּל הָרֹבַע:
"מָה קָרָה?"
"שְֹרֵפָה!"
"הֵיכָן?"
"אֶצְלִי בַּלֵּב..."
אַךְ מֵאָז עָזְבוּ שְנֵיהֶם. שוּב לֹא הֵמֵסָה
שוּם רוֹמַאנְסָה אֶת הָרְחוֹב הַקַּר הַזֶּה.
הוּא הָיָה עַכְשָיו הַרְבֵּה יוֹתֵר טְרִיסְטֶסָה
וְהַרְבֵּה, הַרְבֵּה פָּחוֹת מִזֶּה
חוֹזֶה.
וְגַם הִיא, אוֹתָהּ פְּצָצָה שֶל חֵן וָיֹפִי,
שֶל פְלָמֶנְקוֹ עַל שֻלְחָן בַּבָּאר בִּשְלֹט
עֲקֵבֶיהָ בִּקְצָבִים שֶאֵין בָּם דֹּפִי
כְּסוּסָה שוֹעֶטֶת בְּנִפְנוּף שְֹמָלוֹת
נִשְתַּנְּתָּה לְאֵין הַכֵּר: לֵדוֹת וָיֶגַע
וּקְלִיַּת טוֹרְטִיּוֹת עַל כִּירַת-פַּחִים
בְּבִקְתַּת-חֵמָר – תּוֹךְ זְמַן קָצָר, קוֹלֶגָה,
מַכְמִישִים אַף אֶת הַצַּח שֶבַּפְּרָחִים.
וּכְפָרוֹ שֶלּוֹ, שֶהַמּוֹכְסִים כִּתְּרוּהוּ.
וְהַגְּבוּל, אוֹתוֹ אֻלַּץ לִגְנֹב עַד כְּלוֹת
אַחֲרוֹן נִטְפֵי דָּמוֹ מִשֶּבִּתְּרוּהוּ
כַּדּוּרֶיהָ שֶל מִשְטֶרֶת-הַגְּבוּלוֹת.
וִיגוֹנֵי אַלְמְנוּתָהּ. וּשְנוֹת בַּצֹּרֶת.
וְעָנְיָהּ הַמַּר. בַּסְטַרְדּוֹס שֶכָּמוֹךָ
שוֹאֲלִים בְּלִי סוֹף הֵיכָן הֵם... שְמָהּ דוֹלוֹרֶס
אַךְ הַלּוּנָה כְּבָר אֵינֶנָּה לוּנָה רוֹחָה
אֶלָּא בְּלַנְקָה, כְּמוֹ חִוְרוֹן חַיָּה נִלְכֶּדֶת,
כְּמוֹ הַחֹלִי, כְּמוֹ יַתְמוּת, כְּמוֹ חֲרָדָה.
וְעַכְשָיו,
עַכְשָיו עֲצֹר אֶת הַנַּיֶּדֶת
וְתִזְרֹק אוֹתִי בַּבָּר מִמּוּל.
תּוֹדָה.
(מתוך "קַסְטַנְיֶטוֹת בַּדָּם")
רוצים גישה מלאה לכל הגיליונות?
הצטרפו לאתר וקבלו גישה לארכיון של למעלה מ-2,100 גיליונות עם אלפי מאמרים, שירים ויצירות ספרותיות.
הצטרפו לאתר