לפני שבועות אחדים העירני באמצע היום צלצול טלפון, ועל הקו בחורה בעלת קול נעים ומפתה בשם רותם. היא שאלה אם אפשר להזמין אותי ליום ראשון, 30.11.08, כלומר ליום אתמול, בשעה 17.00 – לבית הנשיא בירושלים, לדיון על מחלוקת בעקבות הספר "מחלוקת", בהוצאת "עם עובד" וארגון "אוסף מיתר". הבנתי שהיא פונה אליי מטעם "אוסף מיתר", שמימיי לא שמעתי את שמו. הבטיחה גם שהספר יישלח אליי.

נו, האפשר לסרב להזמנה של נשיא המדינה? למרות שצריך להחליף סנדלים בנעליים, לקחת מונית לתחנת האוטובוס, ואוטובוס לירושלים, ומונית בירושלים לבית הנשיא, וכל זה בסדר הפוך גם בדרך חזרה לתל אביב, בלילה. אבל איך אפשר לסרב לנשיא המדינה?

ובכן, חיכיתי לספר. חיכיתי להזמנה המודפסת. לטלפון מבית הנשיא לשם רישום הפרטים שלי: תעודת זהות, תאריך לידה ומספרי הנעליים, כפי שנהגו בי כשהוזמנתי בעבר – ושום כלום. היה אמנם בידי מיספר הטלפון של רותם, אבל מאחר שאני ידוע כרודף כבוד, היה זה למטה מכבודי לטלפן כדי לשאול מדוע לא התקשרו איתי.