קודם כול, תודה על פרסום המאמר על יוסף אורן [גיליון 397]. באשר להערותיך בתוך המאמר ובסופו, הרי תשובתי:

 גבריאלה אביגור רותם היא בעלת לשון מדהימה, אבל הרומנים שלה מתישים, וממש מתעללים בקורא. על כך כתבתי בזמנו מאמר מפורט. אם תמצא לנכון – תוכל לפרסמו.

 באשר ליוסף אורן, אינני מסכים לקונצפט שלו, כפי שציינתי במאמר, אבל אינני יכול שלא להעריך את הידע הרחב שלו, והיכולת לחדור אל סודות היצירות. ובאשר לרומנים ארצישראליים, שכביכול לא קרא ולא שמע על קיומם – אינני בטוח שאתה צודק. עובדה שהוא כתב על ספרך "אנשי סדום" מאמר בשם  "'ילדי הפלא' ו'מיטב הנוער'" ב"ספרות ואמנות", המוסף של "ידיעות אחרונות" (25.10.1968). ייתכן שכתב עוד, אך לא ידוע לי.

בברכה חמה,

משה גרנות

אהוד: מאמרך המעניין ששלחת לי על גבריאלה אביגור רותם הוא ארוך מדי כך שלא אוכל לפרסם אותו, מה עוד שאת המסקנה שלו אפשר לתת בשני משפטים קצרים, והיא – שכמעט אי אפשר לקרוא את שני ספריה אלה וכי היא מתעללת באמצעותם בקוראים – ולשם כך אין צורך לכתוב על אודות ספריה באריכות כה רבה.

באשר ליוסף אורן, הוא אינו מכיר את ספריי, גם אם במקרה כתב ביקורת על אחד מהם לפני ארבעים שנה!