או לחיות בגולה ולעסוק במדעי היהדות כביטוי לשמירת הזהות הלאומית-היהודית?
ההתמעטות של החוגים לספרות עברית ולכלל מדעי היהדות בישראל, נוכח פריחתם של מדעים אלה באוניברסיטאות בארה"ב ובשפה האנגלית, שהפכה לשפת היודאיקה אחרי הגרמנית (ובמקום התקווה שתהיה זו בעיקרה עברית) – מוכיחה שליהודים הישראלים הצעירים אין כנראה צורך ללמוד ספרות עברית ושאר מדעי היהדות – כי הם חווים את יהדותם הישראלית יום-יום ושעה-שעה, בזירה התרבותית, הביטחונית והכללית, וזוהי הזהות היהודית הדינאמית שלהם, שאינה ניתנת – כפי שאמר (מי שקרוי בשפתם של מגרדי התחת יצחק לאור והנרי וסרמן: "שמוק אקדמי כמקובל באוניברסיטאות") – פרופ' גרשם שלום – זוהי זהות יהודית דינאמית שאינה ניתנת להגדרה פורמאלית, אבל (והדימוי הוא שלי. – אב"ע) במבט לאחור  ניראה היטב את התקופה היהודית-הישראלית שלנו, כמו כשיושבים בטנדר פתוח עם הגב לכיוון הנסיעה, והנוף המתרחק הוא גם הברור יותר לעומת הנוף הקרוב המתחלף במהירות.
שונה הדבר בגולה, בייחוד בארה"ב אך גם בצרפת שמגדלת גאונים יהודיים חדשים לבקרים, וגם באנגליה – במקומות אלה הזהות היהודית אינה חלק טבעי מהזהות הלאומית, כמו בישראל, ולכן העיסוק הנרחב של יהודים צעירים ומבוגרים במדעי היהדות ואפילו בספרות העברית, בעיקר בעולם האקדמי (כאשר אפילו סופרים בינוניים ובלתי-קריאים שלנו זוכים שם להכרה שאינם זוכים לה בקרב חלק מקהל הקוראים העברי בישראל) – עיסוק לועזי זה ביהדות ובעבריות בא אולי כדי להיאחז בשבבים של זהות יהודית שהיא מעבר להבחנה בין קודש לחול (אף זה ניסוח של פרופ' גרשם שלום, שהיה במאה הקודמת הוגה הדעות החשוב ביותר של היהדות ושל קורות העם היהודי, גאון שטרם קם לו יורש, אבל ב"תרבות וספרות" של "הארץ" משתינים על זיכרו) – והעיסוק של החוקרים בא גם, כמובן, כדי לבסס את הקריירות האקדמיות שלהם ביודאיקה לגווניה, הבנויות כידוע על פרסומים, על מחקרים מדעיים על ספרות עברית והיסטוריה יהודית וישראלית, שאת חלקם כותבים כיום אנשים שאינם יודעים את השפה העברית ומתבססים רק על תרגומים, לאנגלית בעיקר.
אין בכך כדי לקדש את הבורות והטמטום והשטחיות והשנאה העצמית שרווחים בחלק מהציבור הישראלי [לפחות שני מיליון שֶׁמְסָמְסוּ שלשום] וגם בעולם האקדמי ובחלק ממדעי היהדות בישראל, אבל אולי מבחינת חיוניותו ועבריותו של העם היהודי – עדיפים מיליוני יהודים בישראל שיכולים לקרוא את התנ"ך בשפת המקור – על מאות חוקרים במדעי היהדות בגולה, שמכירים אותו רק מתרגום לאנגלית או מפרשת השבוע, עם קצת עברית של שיעורים שלמדו בבית הכנסת ביום א'.