אַנְ'לֹא יוֹדֵעַ אִם אַתָּה שוֹמֵעַ
(וְאִם אַתָּה שוֹמֵעַ – אִם בָּרוּר),
הַגֶּשֶם כָּאן, עַל גַּג-הַפַּח, מַצְלִיף וְלֹא דוֹמֵעַ
וְכָךְ גַּם צְלִיל הַ"גְּרָאדִים" הָאָרוּר.
 
כִּי אֵש-הַקְּרָב פָּרְצָה אֶת מַחְסוֹמֶיהָ
וְאִמָּהוֹת לוֹפְתוֹת אֶת עוֹלָלָן
כְּמוֹ צִ'יטָה אֶת גּוּרָהּ, וְאִם כְּבָר מִישֶהוּ דוֹמֵעַ
זֶה מִשְפְּחוֹת-הַשְּכוֹל עַל חֲלָלָן.
 
אַנְ'לֹא יוֹדֵעַ אִם אַתָּה מַקְשִיב לִי,
הַיְּרִי הוֹלֵךְ הָלוֹךְ וְגַם גָּבוֹר
(וְאִם אַתָּה מַקְשִיב סוֹפְסוֹף – הַאִם בִּכְלָל תָּשִיב לִי
בְּמִין "אוֹקֵי, שָמַעְתִּי. רוּת. עֲבֹר").
 
אֲבָל לַמְרוֹת שֶלֹּא תָמִיד שָמַעְתָּ
אֶת אֵלֶּה, הַתְּמִימִים וְהָעִקְּשִים
שֶעוֹד מִתְפַּלְּלִים לְךָ בֵּינֵינוּ כָּאן, לְמַטָּה,
מִתַּחַת לְשָמֶיךָ הַחֵרְשִים –
 
אֲנִי מֵעִיף, כְּמוֹ יוֹנָתוֹ שֶל נֹחַ
אֵלֶיךָ, מִמַּבּוּל הַחֲשֵכָה
תְפִלָּה שֶל עַם שָלֵם, שֶלֹּא נוֹתֶנֶת לִי מָנוֹחַ
(וְאִם אֶפְשָר – גַּם לֹא תִתֵּן לְךָ).
 
הִיא לֹא כְּתוּבָה בְּשוּם סִדּוּר-תְּפִלּוֹת פֹּה,
הִיא רַק כְּתוּבָה עַל לוּחַ לְבָבָם
שֶל אִמָּהוֹת וְשֶל אָבוֹת הַמַּמְתִּינִים עַד כְּלוֹת פֹּה
שֶיִּתְפּוֹגֵג הַלַּחַץ שֶסְּבָבָם.
 
שֶיִּתְאַדֶּה כְּמוֹ טַל בְּאוֹר הַשֶּמֶש
וּכְמוֹ דִמְעָה עִם הִתְבַּדּוּת בְּשֹוֹרַת-
אִיּוֹב, מַה שֶמַּחְשִיךְ כָּאן אֶת יוֹמָם כִּשְחוֹר-לֵיל-אֶמֶש
וְשֶלֵּילָם בְּצִפָּרְנָיו שֹרַט.
 
פַּחְדָּם שֶל הַהוֹרִים אֲשֶר בֵּינֵינוּ,
הוֹרֵי הַחַיָּלִים בְּקַו-הָאֵש
מוּל רֶשַע רְצוּעָה זוֹ שֶהֻתְּרָה כְּמוֹ דַם בָּנֵינוּ
בְּפֶרֶץ הָאֵיבָה הַמִּתְגָּעֵש.
 
הַפַּחַד בּוֹ בִּמְאוּם אֵינָה נִבְדֶּלֶת
שוּם מִשְפָּחָה שֶל שוּם לוֹחֵם צָעִיר
מִזֹּאת שֶל כָּל לוֹבֵש-מַדִּים אַחֵר, בִּנְקֹש בַּדֶּלֶת
בְּרַעַד, יַד שְלִיחָיו שֶל קְצִין הָעִיר.
 
אוֹתָהּ אֵימָה מָקַאבְּרִית הַזּוֹחֶלֶת
בַּגֶּנוֹם הָעִבְרִי מֵאָז דֻּוַּח  
עוֹד בִּ"בְרֵאשִית" עַל אַבְרָהָם מוּל בְּרַק הַמַּאֲכֶלֶת
וְעַד יָמֵינוּ אֵלֶּה,
בָּם אֵין אַיִל אַךְ יֵש סְבַךְ.
 
לָכֵן, אִם גַּם תִּקְוָה הִיא מִין קָמֵיעַ
וְיֵש עוֹד בְּדַל הֶבְדֵּל בֵּין כְּסִיל לְתָם
אַנְ'לֹא יוֹדֵעַ אִם אַתָּה שוֹמֵעַ,
אַךְ אִם אַתָּה שוֹמֵעַ – שְמֹר אוֹתָם.
 
כֵּן, שְמֹר אוֹתָם וְהַחְזִירֵם אֵלֶינוּ
שְלֵמִים מֵחָמַא"סְטָן הָעֲשֵנָה
וּשְמֹר אוֹתָם מַמָּש כְּשֵם שֶהֵם שוֹמְרִים עָלֵינוּ
כְּשֶהוֹרֵיהֶם, בְּלַיְלָה-אֵין-שֵנָה
 
שוֹלְחִים, כְּמוֹ פִּתְקָאוֹת תְּחוּבוֹת בְּסֶדֶק
שֶבֵין אַבְנֵי הַכֹּתֶל, צְרוֹר תְּפִלּוֹת
אֶל בֵּית-הַדִּין הָרָם שֶלְּךָ, שֶבּוֹ אָמוּר הַצֶּדֶק
לְהֵעָשֹוֹת וְלֹא רַק לְהַשְלוֹת.
 
כִּי אֵין לָנוּ יָקָר מֵהֶם, שוּם עֵרֶךְ
אֶת תְּרוּמָתָם כָּאן לֹא יוּכַל לִשְקֹל
וְדַוְקָא בַּמִּבְחָן הַזֶּה שֶל אֹמֶץ וְשֶל פֶּרֶךְ
אֲנַחְנוּ חַיָּבִים לָהֶם הַכֹּל.