של דביר עִמנוּאלוב, אִתַּי שטרן, דגן וֶרטמָן, יוסי מוּעֲדִי, יונתן נתנאל
 ואלכּסנדר משניצקי שנפלוּ בּמערכה
 
כָּל הַמִּלִּים, כְּמוֹ יְלָדוֹת קְטַנּוֹת עַל סַף
אֵם שַכּוּלָה אַחַת שֶאוֹת-הַדָּם טָבוּעַ
עַל מְזוּזֹת דַּלְתָּהּ בִּצְנֹחַ בְּנָהּ הַנַּעַר
בַּקְּרָב, עוֹמְדוֹת כָּאן נִכְלָמוֹת וּשְתִיקָתָן
הִיא כְּמוֹ שַוְעָה שֶהַמַּחְנָק שֶבָּהּ נֶחְשָֹף
לְמַשֶּהוּ אִלֵּם מְאֹד, שֶהַשִּוּוּעַ
אֵינוֹ נִשְמָע בּוֹ, רַק דְּמָמָה דַקָּה כְּתַעַר,
זֶה הַנָּעוּץ עָמֹק בִּגְרוֹן מוּעֲקָתָן.
 
כָּל נִחוּמֵי הָאֲבֵלוּת שֶנִּתְקַהוּ
מֵרֹב שִמּוּש תָּכוּף בְּעָם זֶה, הַיּוֹדֵעַ
אִם בְּעַל-פֶּה וְאִם בַּעֲצִימַת-עֵינַיִם
אֶת תְּוַאי דַּרְכּוֹ לַחֲלָקוֹת הַצְּבָאִיּוֹת
שֶבְּאֵינְסְפוֹר בָּתֵּי-עָלְמִין –  כֻּלָּם כָּהוּ
כְּמוֹ הָעֵינַיִם הַדְּמוּעוֹת, כְּמוֹ אוֹר שָמֶיהָ
שֶל אֶרֶץ זוֹ שֶבָּהּ קוֹנִים אָנוּ עֲדַיִן
בִּמְחִיר נוֹרָא שֶל מָוֶת אֶת הַזְּכוּת לִחְיוֹת.
 
וְזֶה אוּלַי הַמַּר בֵּין כָּל הַמִּבְחָנִים
שֶכֵּן בָּרֶגַע הַשָּבִיר וְהַמָּתוּחַ
שֶבּוֹ הַקּוֹד הַמָּצ'וֹאִיסְטִי מְחַיֵּב כָּאן
לְהִתְקַשֵּחַ וּלְהִתְעַשֵּת קִמְעָה,
נֶאֱבָקִים פִּתְאֹם רֵעָיו הָאֵיתָנִים
שֶל אָח-לַנֶּשֶק, מוּל הַקֶּבֶר הַפָּתוּחַ
לֹא עִם קְשָיֵי הֲדִיפָתוֹ שֶל הָאוֹיֵב כָּאן
אֶלָּא עִם קְשִי הֲדִיפָתָהּ שֶל הַדִּמְעָה.
 
כִּי זוֹ שְתִיקַת הַלָּמָּה לָמָּה הַפּוֹקֵחַ
מֵחֶשְכָתוֹ אֶת שְתֵּי עֵינָיו שְטוּפוֹת-הַדָּם
שֶל מָה שֶאֵין לוֹ לֹא שִעוּר וְלֹא תוֹחֶלֶת
אֲבָל אֵינוֹ חָדֵל לִשְאֹל לְלֹא מִלִּים:
אִם אֲדוֹנַי נָתַן – מַדּוּעַ הוּא לוֹקֵחַ
אֶת שֶנָּתַן לְלֵב צָעִיר שֶכְּשֶנָּדַם                     
עוֹד לֹא הִסְפִּיק לִחְיוֹת מִתַּחַת שְמֵי הַתְּכֵלֶת
וּכְבָר מַגְלִים אוֹתוֹ אֶל אֶרֶץ-הַצְּלָלִים?
 
וְאִם הַדֶּמַע, כְּמוֹ הַתֹּם עַצְמוֹ, חָרַב
אֵיזוֹ קִינָה כְּבָר יְכוֹלוֹת כָּאן הַשְֹּפָתַיִם
לוֹמַר עַל מִי שֶרַק הֵחֵל עַתָּה לִפְרֹחַ
וְהֵעָדְרוֹ מַכֶּה בְּזַעַם נֶאֱלָם
אֶת פִּכְחוֹנָם שֶל שֻתָּפָיו לְאֵש-הַקְּרָב
בְּעוֹד הוּא סַךְ הַכֹּל רַק בֶּן עֶשְֹרִים וּשְתַּיִם
וְשַחֲרוֹ כְּמוֹ אַךְ הֵחֵל עַתָּה לִזְרֹחַ
אַךְ שוּם קִינָה לֹא תַחְזִירֶנּוּ לְעוֹלָם?
 
"הוּא לֹא הָיָה," אוֹמְרִים רֵעָיו הַמִּתְקַשִּים
לַחְשֹב עָלָיו בִּזְמַן עָבָר כְּשֶרַק עוֹד אֶמֶש
חָלְקוּ עִמּוֹ פֹּה אֶת אַחְוַת-הַלּוֹחֲמִים
כְּמוֹ גְמִיעַת מַיִם מֵאוֹתָהּ הַמֵּימִיָּה,
"הוּא לֹא הָיָה תְאֵב-קְרָבוֹת, אֵין אֲנָשִים
אֲשֶר שָֹנְאוּ כָּמוֹהוּ מִלְחָמוֹת, שוּם שֶמֶץ
מִילִיטָרִיזְם לֹא הָיָה בּוֹ, אַךְ תָּמִים
מוּל אִלּוּצֵי הַזְּמַן הוּא בֶּטַח לֹא הָיָה."
 
"וְהוּא יָכוֹל הָיָה שֶלֹּא לִהְיוֹת קְרָבִי,"
הֵם מוֹסִיפִים, "אַךְ הִתְעַקֵּש לַחְבֹּר אֶל אֵלֶּה
הַנֶּחְלָצִים לְהִתְיַצֵּב בְּיוֹם-פְּקוּדָה
אֶל נֹכַח פְּנֵי הַמִּלְחָמָה הַחֲזָקָה
וְזֶה, כְּכָל שֶזֶּה מַחְרִיד, מָה שֶהֵבִיא
אֶת גְּזַר-מוֹתוֹ עָלָיו בַּנֶּפֶץ וּבַהֶלֶם
אֲבָל אֶת זֶה בְּעֶצֶם הוּא תָמִיד יָדַע
וְלֹא הָיָה חוֹזֵר בּוֹ לוּא גַם לְדַקָּה."
 
וְזֶהוּ-זֶה, עַכְשָיו נוֹרִים מַטְּחֵי-כָּבוֹד
מִקְּנֵי רֵעָיו שֶל הַנִּקְבָּר, שֶכְּשֶהִרְעִימָה
מֶחְוַת-הָאֵש הַזֹּאת הֻחְוָר לָהֶם לְפֶתַע
מִי הַפָּצוּע מִכֻּלָּם, מִכֹּל וָכֹל –
שֶכֵּן קָשֶה לִהְיוֹת פֹּה פַיְטֶר בַּקְּרָבוֹת
אֲבָל קָשֶה הַרְבֵּה יוֹתֵר לִהְיוֹת כָּאן אִמָּא
בְּאֶרֶץ זֹאת שֶתֹּם הַקְּרָב הוּא לָהּ רַק פֶּתַח
לַקְּרָב הַמַּר,
הַלֹּא-נִגְמָר,
עִם שְנוֹת הַשְּכוֹל.