תגובה למכתבו של ד"ר דוד סנש "הילדה מג'בליה, הנערה מאביבים", "הארץ" 11.1

התמונה ההיסטורית המפורסמת של החייל הנושא על כפיו נערה, היא לא מאביבים, אלא מהטבח בביה"ס במעלות (מאי 1974). הנערה היא אחותו של החייל.

ההשוואה שעורך ד"ר סנש בין התמונה הזאת לתמונת הילדה מג'באליה ובין שני האירועים נואלת ומרושעת. הטבח במעלות היה אחד ממעשי הטרור הנוראים ביותר בתולדות המדינה – רצח בכוונה תחילה של 22 ילדים. הרוצחים השתלטו על בית ספר, חטפו ילדים כבני ערובה, ומילכדו את הכיתה.

בג'באליה, טרוריסטים ירו מתוך בית ספר אש מרגמות מכוונת לעבר אוכלוסיה אזרחית ישראלית. זהו פשע מלחמה כפול – גם ירי מכוון על אזרחים, וגם ירי מתוך בית ספר. צה"ל השיב אש למקור הירי, כדי לשתק את המרגמה ולהרוג את חוליית הטרור. מאותו ירי נהרגו ילדים. זה נורא. אך מי שירו מתוך בית הספר ומי ששלחו אותם, הם האשמים בתוצאות האירוע.

יש מקום לדיון האם ראוי היה להסתכן בהרג אזרחים וילדים כדי לשתק את עמדת הטרור, או להסתכן בהרוגים בצד שלנו כתוצאה מהמשך הירי באותה עמדה, ולהימנע מן ההרג ההמוני. יש מקום לשאלה האם ניתן היה למצוא דרך תגובה מדוייקת יותר, שתמנע את הרג האזרחים.

אך להשוות בין האירוע הזה לטבח במעלות, או לרצח הילדים באביבים?! ד"ר סנש ראוי לבוז על ההשוואה הנואלת הזו.

2. מה היה קורה אילו

אילו בנימין נתניהו היה ראש ממשלת ימין והיה מוציא את צה"ל למבצע "עופרת יצוקה", בדיוק לאותו מבצע, מה היה קורה במדינה?

הארץ היתה סוערת. התקשורת היתה מכסחת. כיכר רבין היתה גולשת מרבבות המפגינים.

ומי היו שלושת הנואמים הראשיים?

אהוד אולמרט, אהוד ברק וציפי לבני.

3. שבפעם הבאה יתייעצו איתי

אהוד, שלום!

הרעיון שלך, שבפעם הבאה יתייעצו איתי בנוגע להחלטות האסטרטגיות והטקטיות של המלחמה [גיליון 409], מוצא חן בעיניי מאוד. האם תוכל לקדם את היוזמה הברוכה?

אורי הייטנר