בִּמחילה מאבּירי ניבּוּל-הפּה האופנתי
 
כָּל מְחַלְּלֶיהָ שֶל הָאַהֲבָה, כָּל שֶהוֹזִילוּהָ וּבִזּוּהָ וְסִלְּפוּהָ,
כָּל שֶהֲפָכוּהָ לִסְחוֹרַת אֶתְנָן וּבֶצַע, כָּל שֶהִשְפִּילוּהָ וְהִרְבּוּ לְסָאֲבָהּ
לֹא יִמְחוּ אַף פַּעַם אֶת קִסְמָהּ מִלֵּב אֱנוֹש, מַיִם לֹא יִסְפּוּהָ, נְהָרוֹת לֹא יִשְטְפוּהָ,
סַעַר לֹא יִגְרֹף אוֹתָהּ כִּי לֹא יוּכַל הַטְבֵּעַ יָם שֶל אַכְזָבוֹת-חֲלוֹף אֶת נֶצַח-הַתִּקְוָה.
 
לֹא נִבּוּל הַפֶּה וְלֹא חֶלְאַת נִווּל הַנֶּפֶש לֹא יַקְהוּ אֶת תֹּקֶף הָרָעָב אֶל יִפְעָתָהּ,
אֵלֶּה הַפּוֹרְטִים אוֹתָהּ בְּקַנְיוֹנֵי הָרֵיְטִינְג בִּמְכִירוֹת-חִסּוּל אוֹתוֹ מוֹתָר שֶבָּאָדָם
מִן הַבְּהֵמָה בִּיוֵן צְהֹב הַטַּבְּלוֹאִידִים וְדוּכְנֵי הַפּוֹרְנוֹ שֶעֻוְּתָה בָּהֶם דְּמוּתָהּ
לֹא יַצְלִיחוּ חֵרֶף כָּל זִילוּת תַּרְבּוּת הָרֶפֶש לְהַחְרִיש אֶת זֹךְ צְלִילוּת קוֹלָהּ שֶלֹּא נָדַם.
 
שוּם חַשְרוֹת עָבִים לֹא יִבְלְמוּ אֶת אוֹר הַשֶּמֶש מִלִּפְרֹץ אֶת שְחוֹר שִבְיָן כָּאֶשֶד אֶת סְכָרָיו,
שוּם גַּעֲגוּעִים לֹא יְכֻבּוּ כָּל עוֹד בּוֹעֵר לוֹ סְנֶה שֶלֹּא אֻכַּל בִּסְגוֹר שְֹמֹאלוֹ שֶל הֶחָזֶה.
גַּם אִם אַהֲבָה רַק אַשְלָיָה וּמִקְסַם-שָוְא – הִיא אֵין עוֹד אַשְלָיָה מֻפְרֶכֶת וּמִקְסַם-שָרָב
מִן הָאַשְלָיָה שֶיֵּש עוֹד טַעַם לְחַיֵּינוּ בְּלִי הָאַשְלָיָה הַזֹּאת וְהַמִּקְסָם הַזֶּה.
 
מִי אֵינוֹ זָקוּק לָהּ כְּמוֹ לְמַשֶּהוּ שֶיֵּש בּוֹ חֹם כָּמוּס שֶהֵעָדְרוֹ צָרוּב בּוֹ כַּחוֹתָם,
מַשֶּהוּ שֶטֶּרֶם נִתְבַּהֵם וְנִתְאַלֵּחַ, מַשֶּהוּ שֶאֶת תֻּמּוֹ הַלֵּב תָמִיד חָסַר?
גַּם הַמֻּבְהָקִים שֶבֵּין גְּדוֹלֵי הַצִּינִיקָנִים נִתְקָפִים לֹא פַּעַם עַל אַפָּם וַחֲמָתָם
כֹּסֶף-אֵין-הָכִיל כָּזֶה לִשְבִיב זָעִיר שֶל טֹהַר בּוֹ תַחְגֹּג הָרוּחַ נִצְחוֹנָהּ עַל הַבָּשָֹר.
 
כָּל תַּרְבּוּת הַחֹמֶר, הַמּוּתָג וְהַמַּרְכֹּלֶת, כָּל תִּימְרוֹת הַהֶבֶל הָעוֹלוֹת וּמִתַּמְּרוֹת
מֵאָפְנוֹת הַפְּזֹל לַזּוֹל, לַמְּחִיר וְלֹא לָעֵרֶךְ, לֹא שָבְרוּ אֶת קְשִי עָרְפָּהּ וְשוּב הִיא מִתְגַּלָּה         
כְּמוֹ פִּלְאוֹ שֶל עוֹף-הַחוֹל הַקָּם מִתּוֹךְ הָאֵפֶר בִּפְרִישַֹת כַּנְפֵי הָאַף-עַל-פִּי וְהַלַּמְרוֹת
בְּחָזְרָהּ כְּגַל אֶל קַו הַחוֹף לִזְרוֹת אֶת מֶלַח הַכְּמִיהָה עַל כָּל פִּצְעֵי גַּעֲגוּעֵינוּ לָהּ.
 
כֵּן, נָכוֹן, גַּם בָּהּ עַצְמָהּ, כַּיַּיִן בַּקֻּבַּעַת וְכַנֶּפֶץ הָאוֹרֵב לְהֹלֶם הַמַּרְעוֹם
יֵש מִן הַטֵּרוּף בּוֹ, תּוֹך צִפְצוּף עַל חֹק-הַכֹּבֶד, שַעֲוַת כְּנָפָיו שֶל אִיקָרוּס תּוּמַס עַד כְּלוֹת
אֲבָל הִיא, רַק הִיא בִּלְבַד וְרַק בִּשְעוֹת הַחֶסֶד שֶבָּהֶן הַלֵּב מַתְחִיל לָשִיר בִּמְקוֹם לִפְעֹם
מוֹשִיטָה לוֹ חֶרֶש אֶת מְצוֹף שְפִיוּת-הַדַּעַת הַמַּצִּיל אוֹתוֹ מִצְּלוֹל כָּאֶבֶן בַּמְּצוּלוֹת.
 
כִּי אָמְנָם תּוֹחֶלֶת חִיּוּתָהּ תָמִיד מוּכַחַת בְּרִיצוֹת לְמֶרְחַקִּים קְצָרִים הַרְבֵּה יוֹתֵר
מֵאֲשֶר בְּמַסְלוּלָן הַתּוֹבְעָנִי פִּי אֶלֶף שֶל רִיצוֹת הַמָּרָתוֹן לִטְוַח-חַיִּים שָלֵם,
אַךְ הִיא לֹא תֶחְדַּל לִהְיוֹת מַשְֹּאַת נַפְשָם שֶל אֵלֶּה הָרַבִּים מִסְּפוֹר שֶלֹּא יֵאוֹתוּ לְוַתֵּר
עַל סִכּוּי הִתְמַמְּשוּתוֹ שֶל הָאוּלַי-הַפַּעַם כָּל עוֹד תֹּף הַלֵּב הוֹלֵם וְהָאָדָם חוֹלֵם.
 
וְאָמְנָם הַזְּמַן שוֹקֵד לִטְרֹף אֶת כָּל קְלָפֶיהָ וְלָהוּט לְהוֹקִיעָה כְּתַעֲתוּעַ רֵיק
הַמּוּעָד לְהִתְבַּדּוֹת עַל כָּל פְּסִיעָה וָשַעַל לַבּוֹנִים עָלֶיהָ מִגְדָּלִים קוֹרְסִים בַּחוֹל
אֲבָל הִיא מְתַעֲתַעַת גַּם בַּתַּעֲתוּעַ: מוּל הַבְּאֻשִים הִיא מַצְמִיחָה עִנְבֵי שֹוֹרֵק
שֶעֲסִיס דִּבְשָם הַחַי הוּא רְאָיָה נִצַּחַת כִּי הֲבֵל הַהֲבָלִים אֵינֶנּוּ כָּל-יָכוֹל.
 
וּבָעֵת שֶבָּהּ אֲפִלּוּ הַשִּירָה נִגְרֶרֶת לְסִגְנוֹן-בִּיבִים בּוֹ הַכְּסִילִים רוֹאִים תַּגְלִית
בְּשִרְבּוּב נִבּוּל-לָשוֹן בְּכָל שוּרָה עִלֶּגֶת וּסְבוּרִים בְּבוּרוּתָם כִּי מַעֲלִים הֵם מַס
לְחִדּוּש שֶכְּבָר מִזְּמַן הוּא פֶּגֶר גֶּרִיאַטְרִי, לְחָרִיג שֶכְּבָר מִזְּמַן הָפַךְ לִטְרֶנְד שַלִּיט,
מַה יּוֹתֵר חָרִיג וְחַדְשָנִי וְנוֹן-קוֹנְפוֹרְמִי: לְהוֹסִיף אַשְפָּה אוֹ לְהוֹדוֹת שֶזֶּה נִמְאַס?
 
כְּמוֹ שִפְכֵי הַתַּרְעֵלָה שֶל טַיְקוּנֵי-הַבֶּצַע שֶאִימְפֶּרְיוֹת חֲרָשְתָּם מְזַהֲמוֹת בְּלִי בּוֹש
אֶת הַיָּם וְהַנְּחָלִים וְאֶת אֲוִיר עָרֵינוּ כָּךְ גַּם הִיא, הָאַהֲבָה, כְּפֶרַח לֹא מוּגָן
אֲנוּסָה לְהִתְחַפֵּר בְּסֵתֶר מַחְבּוֹאֶיהָ וְלִשְתֹּק וְאֶת פָּנֶיהָ בֶּעָפָר לִכְבֹּש
מִבּוּשָה, לֹא מֵחֻלְשָה, כִּי אֵין חָזָק מִמֶּנָּה גַם אִם בִּדְמָמָה דַקָּה קוֹלָהּ עוֹד מְנֻגָּן.
 
אַךְ כְּכָל מֻרְסָה שֶנִּתְמַגְּלָה וְלֹא טֻפַּל בָּהּ יוֹם בָּהִיר תִּפְקַע סַבְלָנוּתוֹ שֶל רֹב דּוֹמֵם,
רֹב שֶלֹּא יֶחְדַּל לִהְיוֹת לְרֹב גָּדֵל בְּלִי הֶרֶף אַךְ יֶחְדַּל לִהְיוֹת דּוֹמֵם וּכְמוֹ צְלִיפַת מַגְלֵב
תִּנָּחֵת לָהּ נְקִיעַת נַפְשוֹ שְֹבֵעַת הַזַּהַם הֵן עַל גַּב חוֹמְסֵי הַנּוֹף וְהֵן עַל גַּבֵּיהֶם
שֶל מַזְנֵי הָאַהֲבָה, חוֹרְפֶיהָ וטוֹנְפֶיהָ
עַד שֶתְּטֹהַר הָאֶקוֹלוֹגְיָה שֶל הַלֵּב...