פֹּה כָּל הָרִבּוּעִים נוֹחִים לְהִתְעַגֵּל
וּבְלַחַש וּלְטָפִים הַדּוּמִיָּה נִתְחַחַת,
פֹּה חַם וְגִמְגּוּמִי הַחֹשֶךְ מִתְרַגֵּל
כִּלְמֹד שָׂפָה זָרָה
לִמְנוֹת אוֹתָנוּ
יַחַד.
 
פֹּה מִישֶהוּ תוֹהֶה וְשָב וְאוֹחֲזֵךְ
רַכּוֹת, בְּהַפְלִיגֵךְ אֶל אֶרֶץ מְאֻחֶרֶת:
כַּמָּה כַּלְבֵי-חוּצוֹת, לִדְכִי נַחְשוֹל חָזֵךְ
חוֹזְרִים וּמִתְבַּיְּתִים בִּי
עֶרֶב-עֶרֶב.
 
(נדפּס בּ"הארץ")