כָּל הַחֹרֶף הִדְּקוּ מְזִמּוֹת הַבַּצֹּרֶת אַט-אַט אֶת טַבַּעַת-הַחֶנֶק
סְבִיב תְּחִנּוֹתֶיהָ הַלֹּא נִקְלָטוֹת עַל מַכַּ"ם הַחֶמְלָה הַשְּמֵימִית
שֶל אֶרֶץ מְיֻסֶּרֶת זוֹ בְּתַבְעֵרוֹת שְרָבֶיהָ
אוֹ מַר מִזֶּה, בְּתַרְמִיּוֹת הַכְּמוֹ וְהַכִּמְעַט
שֶל עַנְנֵי הַכִּבְיָכוֹל, שֶל כַּחַש הַכְּאִלּוּ,
שֶל אַשְלָיוֹת מִטְרוֹת-הָעֹז 
שֶבּוֹשְשוּ לָבוֹא.
 
עַד שֶבַּלַּיְלָה הַזֶּה גָהֲרוּ הַדֻּבִּים הַגְּדוֹלִים שֶל הָרַעַם
בְּנַהֲמוֹת הַבָּאס הַמִּדַּרְדֵּר שֶל הַמַּבּוּל
הַפֶּרֶא, הַמֻּצְלָף בְּפַרְגּוֹלֵי עִוְעֵי-הַכְּחֵלֶת
מְזֻגְזָגֵי אוֹרְגַּזְמוֹת טֵרוּפוֹ שֶל הַבָּרָק
עַל בְּכִי עֲקָרוּתָהּ צְפוּדַת עֱנוּת הַגַּעֲגוּעַ
לְנֵטֶף, לְדִמְעָה אַחַת שֶל רַחֲמֵי מָרוֹם
עַל הַנַּהֲלָאָה וְהַשְּכוּחָה וְהַנִּשְדֶּפֶת
וְכָל עֶרְגוֹת רַחְמָהּ מָלְאוּ
בַּחֶסֶד הָרָטֹב.
 
אַתְּ, שֶיּוֹדַעַת הֲרֵי בְּעַל-פֶּה אֶת תּוּגַת חַרְבוֹנַיִךְ כָּמוֹנִי,
מִי עוֹד כָּמוֹךְ מְסֻגָּל לְהָבִין אֶת שֶאֵין לוֹ פִּצּוּי וְכִפּוּר:
יֵש גַּם אֲנָשִים כָּאֵלֶּה, כְּמוֹ אַדְמַת הַחֹרֶב
הַשְּחוּנָה, הַמְּעֻנָּה הַזֹּאת בְּצִפִּיּוֹת
שֶכִּמְעַט אַף פַּעַם לֹא זָכוּ שֶתִּתְגַּשֵּמְנָה
לֹא בְּגֶשֶם שֶיַּרְעִיף אִינְפוּזְיָה שֶל תִּקְוָה
עַל תּוּגַת-הַחֲרֵרִים, עַל תַּלְאוּבוֹת-הַנֶּפֶש,
עַל צְחִיחוּת כִּמְשוֹן הַקִּמְשוֹנִים שֶל הַבְּדִידוּת
וְאַף לֹא בְּעָב קְטַנָּה כְּכַף יַד אִיש שֶחָסָה
עַל תְּפִלּוֹתֵיהֶם
שֶמֵּעוֹלָם לֹא נַעֲנוּ.
 
וְאֵלֶּה, כָּל יַלְדֵי-הַקִּפּוּחִים שְכוּחֵי-הַחֶסֶד
הַמִּתְעַלְּפִים מִצִּמְאוֹנָן שֶל בַּצָּרוֹת-הַלֵּב
בַּמִּדְרוֹנוֹת קְמוּלֵי הָעֵשֶֹב, בַּעֲרוּץ כָּל וָאדִי
שֶנִּתְיַתֵּם מִזְּמַן מִצְּחוֹק הַמַּיִם הַצְּלוּלִים
מִתַּחַת לִזְדוֹנָם שֶל שְמֵי-אַכְזָב סָרֵי-תּוֹחֶלֶת
שֶהֵם חֶזְיוֹן-תַּעֲתוּעִים הַמִּתְעַלֵּל בָּהֶם
בְּלַעַג נְשִֹיאִים וְרוּחַ אֲבָל גֶּשֶם אָיִן
אֵינָם זוֹכִים שָנִים רַבּוֹת
לַחֲנִינַת מָטָר.
 
וְאָז, לְפֶתַע, לֹא צָפוּי, בְּלִי הַתְרָאה מֻקְדֶּמֶת
זֶה בָּא כְּחַג לֹא יְאֻמַּן, כְּמָן, כְּטַל מַשְכִּים.
"אֵין שִכְחָה לִפְנֵי הַמָּקוֹם" (יוֹמָא מ"א ב') אוֹמֵר תַּלְמוּד הַיְּרוּשַלְמִי,
אַךְ יֵש, אֲדוֹנִי הַסָּדִיסְט, בֵּין שִפְעוֹת מַכְשִירֵי אִינְקְוִיזִיצְיַת-הַנֶּפֶש
כְּמוֹ צְבַת עֲרִירוּת-הַלֵּילוֹת, מֶלְחֲצֵי הָאֵין-בַּיִת וְסַד-הַיֵּאוּש,
לֹא שִכְחָה אַךְ וַדַּאי הַצָּתָה מְאֻחֶרֶת, מְאֹד מְאֻחֶרֶת
עַד שֶמַּגִּיעַ, כִּמְעַט עַל סִפּוֹ שֶל הַקֵּץ
הַטִּפְטוּף הַגּוֹאֵל.