זִכְרָהּ לֹא יְהִי בָּרוּךְ
כְּזִכְרוֹ הָאָהוּב שֶל מֵת
כִּי הוּא חַי כְּקִיסוֹס כָּרוּךְ
סְבִיב גִּזְעוֹ, יְרַק-עַד, צוֹמֵת
אֶת לִבּוֹ, שֶמִּמֶּנָּה בָּא
וְרַק לָהּ אֲמִירוֹ מֻרְכָּן
כִּי שָרְשוֹ לְעוֹלָם הוּא בָּהּ
וְרַק בּוֹ הִיא עוֹדֶנָּה כָּאן.
 
זִכְרָהּ לֹא יְהֵא בָּרוּךְ
כְּזִכְרוֹ הָאָהוּב שֶל מֵת
כִּי הוּא חַי בּוֹ כִּקְפִיץ דָּרוּךְ,
כְּחִבּוּק שֶאֵינוֹ שוֹמֵט
אֶת חֻמּוֹ שֶאֵינֶנּוּ סָר
מִן הָעוֹר, כִּי הוּא עוֹר נוֹסָף
עַל הָרוּחַ שֶהִיא בָּשָֹר
חַי מְאֹד, מִתְיַסֵּר, נִכְסָף
אֶל הַכֹּחַ הַלֹּא נִרְוֶה,
הַמַּגְנֵטִי, שֶל מִין עָבָר
שֶתָּמִיד יִשָּאֵר הוֹוֶה
לֹא כָּבֶה, נֶחֱוֶה, מִלְּבַר
לֹא רוֹאִים זֹאת אֲבָל בִּפְנִים
זֶה בּוֹעֵט, זֶה לוֹהֵט, זֶה עָט
כְּמוֹ הַיָּם שֶגַּלָּיו נִפְנִים
מִמֶּרְחָק אֶל הַחוֹף בִּשְעָט
וּבִכְיָם הַמָּלוּחַ שָב,
מִתְדַּפֵּק, מִתְרַפֵּק עַל חֵיק
הַחוֹלוֹת אֲבָל שוּם מַשָּב
וְשוּם קֶצֶף אֵינוֹ מוֹחֵק
אֶת חוֹתַם חִכּוּכָם, נִשְמָם
הַנִּצְמָד אֶל שְתִיקַת גָּדוֹת
כְּמוֹ גוּרִים אֶל פַּרְוַת אִמָּם
שֶאוֹתָהּ הֵם כְּפוּיִים לִבְדוֹת.
 
זִכְרָהּ לֹא יְהִי בָּרוּךְ
כְּזִכְרוֹ הָאָהוּב שֶל מֵת
כִּי הוּא חַי כְּמֵיתָר עָרוּךְ
בְּכִנּוֹר שֶכֻּלּוֹ אֱמֶת
שֶל עַכְשָיו וְשֶל פֹּה, שֶל יֵש
שֶכֻּלּוֹ מַמָּשוּת צְרוּבָה
כְּמַגָּע גַחֲלֵי הָאֵש
בְּלִבָּהּ שֶל הָאַהֲבָה.
 
 
וְלָכֵן זֶה אֵינוֹ מִדְבָּר
שֶל צַלְמָוֶת, זֶה קוֹד תְּמִידִי
בּוֹ דָמוֹ עִם דָּמָהּ נִדְבָּר
בְּלִי מִלִּים, אֲבָל לֹא בִּכְדִי
הוּא גוֹנֵב אֶת גְּבוּלוֹת הַזְּמַן
בְּלִי לִשְעוֹת לְשִלְטֵי "עֲצֹר!"                                      
בְּאַשְמֹרֶת שֶבָּהּ מֻזְמָן
זִכְרוֹנוֹ הַשּוֹתֵת לִנְצֹר                 
בֵּין תְּפָרָיו שֶל חֲתָךְ נִרְעָד
מֵאֵימַת סַכִּינֵי מַכְאוֹב
אֶת יָפְיָהּ הַצָּעִיר לָעַד
הָעוֹלֶה בּוֹ תָמִיד בָּאוֹב.