אֵלֶּה
שֶאֵינָם צְרִיכִים קַרְדִּיוֹגְרָף
בִּכְדֵי לִזְכֹּר
                 שֶיֵּש לָהֶם לֵב,
שֶמִּסְתַּפְּקִים, בְּהֶחְלֵט מִסְתַּפְּקִים
בְּמַה שֶמְּעוֹלְלִים לָהֶם
בְּלִי רַחֲמִים
וְעֶרֶב-עֶרֶב
הָאִטְלִיזִים הָעֲצוּבִים, הַשּוֹתְתִים שֶל הַשְּקִיעָה
אוֹ אֶגְרוֹפוֹ הַמָּעוּךְ לַלֶּחִי
שֶל הַיֶּלֶד, שֶנִּרְדַּם
                    כְּמוֹ מִינְיָטוּרָה שֶל גַּעְגּוּעֵיהֶם.
 
שֶדַּי לָהֶם
בְּנַחְשוֹלֵי רוֹגֵש-עַד-גְּבַהּ-גַּלִּי
שֶל שְדֵי הָאֲהוּבָה
כְּשֶהִיא נוֹשֶמֶת,
                אוֹ בַּנּוֹקְטוּרְנוֹ הַכָּחֹל
             שֶל הַכּוֹכָבִים –
 
אֵלֶּה, אֲנִי אוֹמֵר לְךָ,
יָבִינוּ.
 
(מתוך "ארצות הצמאון")