אֲנִי זוֹכֵר אֶת לֵיל הַ"סֵּדֶר" שֶל הַזֵּידֶע
שֶלֹּא קָרָאנוּ לוֹ אַף פַּעַם "סַבָּא", כִּי
הֵם לֹא הָלְמוּ אוֹתוֹ שְנֵיהֶם (בְּיִידִיש: בֵּידֶע)
לֹא הָעִבְרִית וְלֹא צְלִילָהּ, שֶכָּל בָּקִי
בַּהֲוָיוֹת אֱנוֹש כְּבָר חָש בָּהֶם מִין טַעַם
שֶל פַלְצָנוּת שֶהִיא הַהֶפֶךְ הַגָּמוּר
מִן הַצַּלָּם הַפִּינְסְקָאִי הַהוּא שֶל פַּעַם,
שֶתֹּאַר-שֵם זֶה לֹא הִתְאִים לוֹ (כָּאָמוּר
בֵּין חַיָּטֵי נְוֵה-שָלוֹם אוֹ נְוֵה-צֶדֶק:
"זֶה לֹא הָיָה מֻנָּח עָלָיו בְּטִבְעִיּוּת"
כְּמִין פִּידְזָ'ק לוֹחֵץ וְצַר, נֻקְשֶה כְּצֶדֶף)
בְּעוֹד שֶ"זֵּידֶע" אֵין בּוֹ שֶמֶץ רִשְמִיּוּת...
 
אֲנִי זוֹכֵר עוֹד אֶת הַבַּיִת בִּרְחוֹב דְּגַנִיָּה
מִמּוּל צְרִיפוֹ הַמִּיתוֹלוֹגִי הַקָּסוּם
שֶל אַגָּדָתִי; אֶת נִגּוּן "הָא לַחְמָא עַנְיָא"
וְהַמַּצּוֹת הַמִּתְפַּצְּחוֹת אֲגַב כִּרְסוּם;
אֶת זְקַנְקַנּוֹ הַקּוֹצָנִי שֶהוּא הִבְטִיחַ
שֶלֹּא לִדְקֹר בִּי בְּזִיפָיו אִם אֲנַשְּקוֹ
וְשֶתָּמִיד, בְּמַמְזֵרוּת, הָיָה מֵטִיחַ
אֶת כָּל חוֹחָיו בִּי (כְּמוֹ אֶת קֻנְדֵּסוּת צְחוֹקוֹ).
 
אֶת צְחוֹר שִלְגֵי סִיבִּיר שֶל כָּרִיּוֹת-הַתֶּמֶךְ
שֶבֵּין גַּבּוֹ וּמִסְעָדוֹ שֶל הַכִּסֵּא
בָּהֶן הֻטְמַן אֲפִיקוֹמָן שֶאֵין עוֹד לֶמֶךְ
שֶלְּגָנְבוֹ מִמֶּנּוּ כְּלָל לֹא יְנַסֶּה;
אֶת הִתְגַּנְּבוּת-הַיְּחִידִים שֶבָּהּ זָחַלְתִּי
בֵּין שְלַל רַגְלֵי כֻּלָּם מִתַּחַת לַשֻּלְחָן
עַד אֶל הַיַּעַד שֶבִּתְמוּרָתוֹ נָחַלְתִּי
אֶת כִּתְבֵי בְּיַאלִיק שֶהָפְכוּ לִי לְפֻלְחָן
שֶשּוּם תְּשוּרוֹת מֵאָז וְשוּם אֲפִיקוֹמָנִים
לֹא יִשְתַּוּוּ לוֹ לְעוֹלָם בְּעָצְמָתוֹ
שֶל הַמִּפְגָּש הַזֶּה עִם לַהַט-הַוּוּלְקָאנִים
שֶל הַכִּשּוּף שֶשְּמוֹ שִירָה, שֶאֵין כְּמוֹתוֹ
לְהִפְּנוּטוֹ הָאֶפִּיפָאנִי שֶל הַיֶּלֶד
שֶהַתְּשוּקָה וְהָאֵימָה וְהַחֲסָךְ
פָּשוּט שִכְּרוּהוּ בּוֹ בְּאַהֲבָה מֻרְעֶלֶת
בְּסַם הַלִּירִיקָה שֶבְּדָמוֹ נִמְסַךְ.
 
אֲנִי זוֹכֵר אֶת הַחֲשָש לִגְמֹעַ יַיִן
שֶבּוֹ אַרְבַּע כּוֹסוֹת הַחַג הֵן סַכָּנָה
לְעֵרָנוּת חוּשָיו שֶל צוּצִיק שֶעֲדַיִן
שָרוּי כֻּלּוֹ בְּסַקְרָנוּת הַהַמְתָּנָה
לִקְרַאת בּוֹאוֹ הַמְּיֻחָל שֶל אֵלִיָּהוּ
שֶכְּשֶיָּדִי פִּתְאֹם תּוֹלֶשֶת אֶת זְקָנוֹ
נִגְלִים מֵעֵבֶר לוֹ פְּנֵי אַבָּא שֶהָיָה הוּא
לָבוּש כְּסַנְטָה קְלָאוּס וּבְצִקְלוֹנוֹ
כָּל מַתְּנוֹתָיו שֶל הַתִּשְבִּי, בְּלִי סְיָג וָחֶסֶם,
אֲבָל בָּרֶגַע בּוֹ נִטַּש אוֹתוֹ עִמּוּת
שֶבֵּין תְּלִישַת זְקָנוֹ וּבֵין מַרְאִית הַקֶּסֶם
נִגְמַר עִדַּן הָאַשְלָיוֹת וְהַתְּמִימוּת.
 
אֲנִי זוֹכֵר אֶת חֹם הַבּוֹבֶּע, סָבְתָא מוּסְיָה,
הַכְרֵין, הַקְּנֵיְדְּלָאךְ, הַדִּמְעָה וְהַחִיּוּךְ,
אֶת תַּצְלוּמֶיהָ עִם סָבִי, מִשָּם, מֵרוּסְיָה
וְאֶת תְּחוּשַת הַמּוֹרָשָה וְהַשִּיּוּךְ.
 
אֲנִי זוֹכֵר אוֹתָם שְנֵיהֶם (בְּיִידִיש: בֵּידֶע),
זוֹכֵר כָּל הֶגֶה,
טַעַם,
רֵיחַ
וּמַבָּט,
אֲנִי זוֹכֵר אֶת לֵיל הַ"סֵּדֶר" שֶל הַזֵּידֶע
וְכָל פְּלָאָיו עוֹלִים בִּי וְהַלֵב נִצְבָּט...
 
(מתוך "ילד בתל-אביו")