לא צִנְמַחַת הָאֱרִי, אלא צִנְגוֹשֶׁת הָעֱרִי
לחברי הצעיר ותלמידי הוותיק אהוד בן עזר השלום והברכה,
בגיליונך האחרון [435] כתבת על השימוש המהפכני בצמח צִנְמַחַת הָאֱרִי, שאם אוכלים ממנו יום-יום קמצוץ במשך שלושה ימים – אפשר לירוק על זנבות הסבונים וללחוץ – ומיד הם נדבקים לגוש אחד. רציתי להאיר את עיניך ולומר לך כי שמו האמיתי של הצמח, הידוע מימים ימימה, הוא צִנְגוֹשֶׁת הָעֱרִי ובערבית חִילְפֵת אִל מַגְ'נוּן וכבר השיח' שַׁאקֶר אבו-קִישְׁק הראנו נפלאות בו כאשר ביריקה אחת חיבר ארבעים זנבות סבונים מתוצרת נבלוס ואחר כך ביתק ברכיבה על סוסתו באיבחת חרב אחת אבטיח שהיה מונח על הקרקע, קינח בבשר כבש בתוך פַּיילָה של אורז מבושל, ובבתיקת בתולה קשת-קרום מנשיאת הזרדים על ראשה שנשא לו לאישה בליל אותה פַנְטָזִיֶה – והכול הריעו כאשר רחץ את כפות-ידיו מדם הַבִּיאה שטבל בערוות כלתו הטרייה הקשה לבתיקה כשהוא מסתבן בגוש המאוחד של זנבות הסבונים הנבלוסיים.