לערב יום הזִיכּרון
 
נוֹרָא הוּא לְהִסְתַּכֵּל בְּתַצְלוּמִים יְשָנִים וְלָדַעַת
אֶת הַגְּלוּיוֹת
וְלֹא שֶל 914X:
טַיַּס-הַקְּרָב שֶיִּיָּרֵט
מֵעַל תְּכֶלְתּוֹ שֶל הָאֲגַם הַמַּר, עֶשְֹרִים שָנָה אַחַר-כָּךְ,
עֲדַיִן מְעֻטָּר בְּאַסְפָּרָגוּס שֶל סַלֵּינוּ
עַל כְּתֵפֵינוּ,
לֹא בְּלֶהָבוֹת.
 
הָאַלְמָנוֹת הַיְחֵפוֹת
בְּנוֹת הֶחָמֵש, הֶחָמֵש וָחֵצִי,
עֲדַיִן מְשַֹחֲקוֹת בַּחֲמֵש אֲבָנִים פְּעוּטוֹת שֶל שַיִש
שֶיֵּש בְּכֹחָן לָשֵֹאת
וְלֹא בְּאַחַת,
שֶאֵין.
 
וְיִצְחָק הַקָּטָן,
יְחִידְךָ אֲשֶר אָהַבְתָּ,
עֲדַיִן מִשְתַּזֵּף בְּסִפּוּרֵי הַמִּקְרָא, בַּשֶּמֶש,
מַמְתִּין לָאַיִל הַמְתֻרְגָּל הֵיטֵב
וְלֹא
לַפָּגָז הַבָּא.
 
(מתוך "ארצות הצמאון")