הִיא לֹא יוֹצֵאת בְּנַעֲלֵי פְּלַטְפוֹרְמָה
     אַךְ הִיא גְבוֹהָה מִכָּל הַצִּפִּיּוֹת,
     הִיא לֹא תָמִיד בַּכֹּשֶר וּבַפוֹרְמָה
     אַךְ בִּלְעָדֶיהָ לֹא נוּכַל לִחְיוֹת.
 
     הִיא לֹא בְּלִי חֶסְרוֹנוֹת וּבְלִי שוּם קֶמֶט
     וְאֵין סָפֵק שֶהִיא כְּבָר לֹא יַלְדָּה,
     אַךְ עַד הַיּוֹם תַּ'לֵּב הִיא מְחַמֶּמֶת
     כִּי אֵין לָנוּ אַחֶרֶת מִלְּבַדָּה...
 
     אוֹמְרִים שֶהִיא עָבְרָה כְּבָר אֶת הַגִּיל שֶל נְעוּרֶיהָ
      אֲבָל הַגִּיל עוֹד לֹא עָבַר אוֹתָהּ, לְפִי שָעָה.
      עֻבְדָּה, הִיא מְעוֹרֶרֶת גַּל שְרִיקוֹת מֵאֲחוֹרֶיהָ
      אִם מִפִרְגּוּן טוֹב-לֵב (וְאִם, לְהֶפֶךְ, מִקִּנְאָה...)      
 
     הָיוּ יָמִים שֶהִיא הָיְתָה תִינוֹקֶת
     וְאָז – כָּל גְרֶעפְּס שֶלָּה הָיָה תַגְלִית
     וְאִיש לֹא הִסְתַּכֵּל בָּהּ עַל הָעֹקֶם
     כִּי אִם, לְהֶפֶךְ, בְּחִבָּה כְּלָלִית.
  
     מֵאָז – צָמְחוּ לָהּ פֹּה וָשָם חַצְ'קוּנִים,
     פִּצְעֵי בַּגְרוּת שֶל "אֵין זוֹ אַגָּדָה",
     וְלֹא הַכֹּל מַבְרִיק, אַךְ תַּהַרְגּוּנִי
     אִם יֵש לָנוּ אַחֶרֶת מִלְּבַדָּהּ...
 
      אוֹמְרִים שֶהִיא עָבְרָה כְּבָר אֶת הַגִּיל שֶל נְעוּרֶיהָ
      אֲבָל הַגִּיל עוֹד לֹא עָבַר אוֹתָהּ, לְפִי שָעָה.
      עֻבְדָּה, הִיא מְעוֹרֶרֶת גַּל שְרִיקוֹת מֵאֲחוֹרֶיהָ
      אִם מִפִרְגּוּן טוֹב-לֵב (וְאִם, לְהֶפֶךְ, מִקִּנְאָה...)
          
     וְכָךְ חָלְפוּ שְנוֹתֵינוּ וּשְנוֹתֶיהָ
     בֵּין אוֹר וּשְחוֹר, בֵּין יֶזַע וּבֵין דָּם.
     לֹא קַל הָיָה לִשְמוֹר בֵּין כָּל קְמָטֶיהָ
     עַל צֶלֶם הָאָדָם (וְהַמָּאדָאם...)
 
     כִּי אִם נָתְנוּ לָהּ מְחִיאוֹת כַּפַּיִם
     תָּמִיד נָתְנוּ גַם כַּאסַאח, אַךְ עֻבְדָּה:
     חִכִּינוּ לָהּ יוֹתֵר מִשְּנוֹת אַלְפַּיִם
     וְאֵין לָנוּ אַחֶרֶת מִלְּבַדָּהּ...
 
     אוֹמְרִים שֶהִיא עָבְרָה כְּבָר אֶת הַגִּיל שֶל נְעוּרֶיהָ
      אֲבָל הַגִּיל עוֹד לֹא עָבַר אוֹתָהּ, לְפִי שָעָה.
      עֻבְדָּה, הִיא מְעוֹרֶרֶת גַּל שְרִיקוֹת מֵאֲחוֹרֶיהָ
      אִם מִפִרְגּוּן טוֹב-לֵב (וְאִם, לְהֶפֶךְ, מִקִּנְאָה...)