היש את נפשך לדעת מה יהיו זני האבטיחים החדשים? לך אל דוכן "אוריג'ין זרעים" בתערוכת אגריטך בגני התערוכה בתל אביב, הנסגרת היום, וראה אותם-עצמם: "מקסימה", צורת הפרי עגולה עד אובלית עם פסים רחבים וכהים על הקליפה, מרקם ציפה פריך וצבע אדום עז. "שחר", פרי עגול עם פסים רחבים כהים. מרקם ציפה פריך וקשיח וצבעו אדום. "ולנטינו", פרי עגול עם פסים כהים ורחבים, מרקם ציפה פריך וצבע אדום עז, וכמוהם הזנים "מיקה", והיותר קטנים – "אדום-הרי אדום", "נאנו", "שרון", "כרמל" ו"קלסיקו". ואם יש את נפשך לדעת מה יהיו זני המלונים החדשים, תמצא אותם באותו דוכן לפי שמות שרובם עדיין מורכב משתי אותיות לטיניות ומיספר, אך ניתן לזהות גם שמות פשוטים כמו "גלורי", "מעיין", "אוריאל" ו"דיווה". לטעום מכל אלה לא היה אפשר, אבל המראה שלהם מבטיח הרפתקאות רבות לחיך האוהבים אותם בשנים הקרובות.

ואם יש את נפשך לדעת מהם זני עגבניות השרי המופיעות בדוכני מגדלי זרעים שונים, טעמנו למענך רבים מהם והבחירה נפלה על הדוכן של "טופ זרעים", שם, תחת שני שמות של מיספרים בלבד, 1195 ו-1192 מצויים אשכולות של עגבניות השרי הטובות ביותר שטעמנו בתערוכה, ובזמן האחרון בכלל. צורתן מוארכת כתמרים, צבען אדום-צהבהב-ירוק בדרגות שונות, וטעמן מעולה, מיזוג מושלם של חמיצות ומתיקות הקרוב יותר לפרי משובח מאשר לירק גינה. הן תשווקנה תחת המותג "שיווק טלי" המשווקים גם את ענבי לכיש.

ואם יש את נפשך לדעת איך הטל משקה את הירקות ואת העצים, לך לדוכן הדור הבא של ההשקייה בעזרת שמיים ללא גשם, "טל-יה", וראה את תבניות הפלסטיק האפורות והקשוחות בגדלים שונים, משתילי חצילים ועד עץ זית, כאשר צורתן המיוחדת, הגאונית בפשטותה, יוצרת משפך בתוך ריבוע שבמרכזו השיח, הירק או העץ. הטל היורד לפנות בוקר נצבר במורד התבניות הרחבות והמרובעות הללו ומתנקז כולו להשקיית הצמח. ואפשר לראות ערוגות שלמות של קרקע מכוסה בהן. חיסכון של יותר מ-50% בצריכת המים.

ואם רצונך לדעת מה יהיו חיי התרנגולות המטילות בעתיד, אל דוכן הלולים לך ושם יסבירו לך כי הלולים לא עוד היו במשקים נפרדים בתוך המושבים אלא לולי ענק אזוריים מחוצה להם, שכלוביהם בנויים לפי מפרט ישראלי ובקרוב גם אירופי מחמיר, המעניק למטילה מרחב שטח ואוויר גדול יותר, ופחות בדידות בכלוב המרושת, והכול סביבה ממונע וממוחשב, היריעות הנעות לאיסוף הזבל מכאן והביצים מכאן, ואפילו "פצירות" לקטימת ציפורני התרנגולות, כדי שלא תשרוטנה זו את זו. ממש עושה יחשה להיות תרנגולת ולהטיל ביצים, שהרי כמה שנים עוד נטלטל איתנו את הביצים שלנו?

כל אלה ועוד המון חידושים בתחום הזרעים-הזנים, ההרכבות של שתילי ושיחי ירקות! – ההשקייה, העיבוד והטיפול בשדה, במטע, ברפת ובלול, והכול פיתוח ישראלי כחול-לבן, פאר הישגיה של החקלאות הישראלית העומדת לגווע, מעין צוואה לדורות הבאים – שפעם היינו בשיא עד שהממשלות והבצורות ושיטות השיווק דפקו את החקלאים והבריחו את רובם ואת דורותיהם הבאים מהמשך הגשמת החזון הציוני המקורי שאותו ביטא הסופר-האיכר משה סמילנסקי, "אם חקלאות כאן, מולדת כאן."

א-פרופו משה סמילנסקי, בחוץ, בתוך דגמים אחדים מאוסף הטרקטורים הישנים של עין-ורד, נמצא הטרקטור שבו חרשו בפרדסו של סמילנסקי ברחובות בשנות ה-20 של המאה הקודמת, ושעבר אחר כך לרשות הקיבוץ השכן, נען, ושם שומר ושוקם. ממש מרתק.

הסיור בן השעתיים-לערך באולמות הגדולים הוא חגיגה לעיניים ולחיך. כמעט בכל דוכן-תצוגה מכבדים אותך בשתייה קרה לסוגיה, בכמה דוכנים גם בבירה הזורמת מברזים והיא חופשית כמים, עוגיות, ועוד מיני מתיקה ומלוחייה, שלא לדבר על עגבניות השרי הקורצות אליך מכל פינה. כולם שמחים לדבר איתך, להסביר לך ולהעניק לך שפע של חומר מודפס, צבעוני ונאה. שתי יפהפיות ישראליות חלומיות ממוצא רוסי דקות גזרה צעירות ובלונדיות, בגלימות בד כסוף ומחשופי, חוננות אותך בחיוך מלאכי מתוק ובפמפלטים ואתה ממש לא יכול להיפרד מהן ורוצה לקחת גם אותן הביתה. אתה מתמזג בתוך קהל של מאות אורחים זרים, רובם ממדינות לא-אירופאיות, חלקם בלבוש מסורתי, טורבנים אדומים ושחורים, צמאי ידע הגובל לעיתים בריגול תעשייתי (אחד הדוכנים אוסר לצלם את מצעי-הגידול שלו), ואתה נעשה גאה בארצך, ובאחרוני החקלאים שלה הסובבים בין הדוכנים או עומדים בתוכם, שפמים, כפות ידיים מסוקסות, כפות רגליים עדינות כשל תיישים, לפעמים בלורית מהבהבת, רובם מבוגרים, דור שני או שלישי לחקלאות הישראלית ההולכת כנראה ונכחדת ככל שהיא מצליחה יותר בשיווק הישגיה המופלאים למרבית ארצות העולם, בייחוד השלישי, ולחיקויים רבים, כמו בנושא הטפטפות שממלא חלק ניכר מן התצוגה.

רוצו לראות. נסגר ביום שישי. הכניסה חינם. מומלץ לכל מי שארץ-ישראל, ירקותיה ופירותיה, קרובים לליבו וערבים לחיכו.