דֻּבְדְּבָנִים מַזְכִּירִים לִי אֶת מַעֲלֵה-
הַחֲמִשָּה, אוֹ קִרְיַת-עֲנָבִים. אֵינִי יוֹדֵעַ.
מִכָּל מָקוֹם: דְּמָעוֹת דְּבִיקוֹת שֶל שְֹרָף נוֹטֵף
מִפָּמוֹטֵי קָזוּאָרִינוֹת שֶפְּתִילוֹת-
צַמְּרוֹתֵיהֶן מְהַבְהֲבוֹת אֶת הַשְּקִיעָה אֵי-שָם עָמֹק
בִּשְנוֹת הָאַרְבָּעִים הָאֲבוּדוֹת שֶהֵן תָּמִיד
חַמּוֹת וּמְטֻשְטָשוֹת בְּחוֹל אוֹ מֶלַח
אוֹ שֶמֶש בָּעֵינַיִם. מַמְטֵרוֹת
חָגוֹת בְּפִּירוּאֶט סְבִיב בִּיתָנֵי-הַהַחְלָמָה
וּשְתֵּי יָדַיִים לְבָנוֹת, שֶבְּקֹשִי הֵרִימוּ
אוֹתִי, כְּמִשְאָלָה, בַּאֲוִיר-הֶהָרִים הַשָּקוּף אֶל עֵץ-
דֻּבְדְּבָנִים כֵּהִים כְּעֵינֶיהָ, חֲמוּצִים כַּבְּכִי
שֶעוֹד הָיָה, לְאִטּוֹ, מַבְשִיל בִּי, וְלֹא יָדַעְנוּ
אֲנִי עָלָיו וְהוּא עָלַי. בְּעוֹד. לִפְנֵי.
 
מֶה
עָשִֹית מֵאָז, בְּאוֹתָן יָדַיִם, אִם מֻתָּר
לִשְאֹל. וּלְשֵם מָה. וּלְאֵיזֶה צֹרֶךְ
הָיוּ דְרוּשוֹת לְךָ, בַּבִּזְבּוּז הַנּוֹרָא הַהוּא
מִתַּחַת לַבְּרוֹשִים הַפָטָלִיסְטִיִּים הָאֵלֶּה
שֶל בֵּית-הָעַלְמִין הָעִירוֹנִי נַחֲלַת-יִצְחָק
אִם לֹא הָיָה בָּהֶן כְּדֵי
לְהוֹסִיף לִגְבִיר שֶכְּמוֹתְךָ מְאוּם,
לֹא מִתְעַשֵּר לֹא מִתְרוֹשֵש. וְאִלּוּ
לִי?
 
(מתוך "ארצות הצמאון")