בגיליון הקודם [448] כתבנו:

אנחנו עוצמים עינינו מלראות שמתנהלות ארבע מלחמות אזרחים בין הירדן לים:

1. בין פלסטינים עזה לפלסטינים גדה מערבית.

2. בין פלסטינים לישראל.

3. בין פלסטינים אזרחי ישראל ערבים לאזרחי ישראל יהודים.

4. ובין מתנחלים יהודים לבין מרבית אזרחי ישראל.

לאחר קריאת דבריו של ח"כ יעקב כץ כצל'ה [מוסף "7 ימים", "ידיעות אחרונות", 28.5.09, כתבתה של אמירה לם] דומה שעלינו לתקן את התחזית:

לא 4 אלא 5 מלחמות אזרחים בין הירדן לים:

"מה שעשינו לצבא אנחנו רוצים לעשות לפוליטיקה. אהוד ברק אמר לי שכאשר בא ליחידת סיור, הוא שואל: 'מה זה כאן, ישיבה?' כי הוא רואה את כולם עם כיפות וזקנים. הייתי מפורצי הדרך בעניין הזה, מהראשונים שהלכו מהישיבה לסיירת. עוד כמה שנים גם בפוליטיקה תראי הרבה חבר'ה עם כיפות וזקנים, ואנחנו נהיה שרי הביטחון, החוץ, ראש הממשלה. לא נעשה את זה לבד, זאת לא תהיה השתלטות, זה יהיה כמו בצבא: תהיה השתלבות. אין לי ספק שבסופו של יום – לא יודע אם זה ייקח שלוש או עשר שנים – אנחנו ננהיג את הציבוריות הישראלית. אנחנו יכולים להיות טובים בכל הדברים, לא רק בארונות קבורה שבהם מחזירים לוחמים כמו רועי קליין משדה הקרב. לכל דור יש את המכבים שלו, ועכשיו תורנו. אריק שרון תמיד היה אומר לי: 'אתם תנהיגו את המדינה.'"

ובכן:

5. מלחמת אזרחים בתוך כוחות הביטחון וצה"ל ובקרב אזרחי ישראל היהודים –

 בין חבורת ה"מכבים" המזוקנים וחובשי הכיפות מבית מדרשו של כצל'ה – שמבקשים לתפוס את מרבית הדרגות העליונות של הפיקוד הצבאי וההנהגה הפוליטית – לבין צה"ל החילוני ועימו מרבית אזרחי ישראל שאינם מקבלים את דרכם האידיאולוגית של הקנאים חדורי אש האמונה שמוכנים להקריב את כולנו על מזבח איוולתם.

איוולת הנובעת לא רק מטעמים פטריוטיים "כשרים" אלא גם ממשיחיות השקר של ה"קוקיסטים" אנשי "גוש אמונים" – שבסתר תורתם מתייחסים אלינו, הרוב החילוני הציוני, כאל ניצוצות קדושה שנפלו לתוך עולם הקליפות ויש להעלותם ולגאול אותם ולהסביר להם מה טוב.

ישמרנו השם מן הגאולה הסהרורית הזו – המשתמשת בדמוקרטיה כדי לייסד תיאוקרטיה!

אבל בינתיים, האין זה נס שהרוב הדומם בקירבנו, יהודים כערבים, מתקיים בצורה שפוייה פחות או יותר ובמדינה דמוקראטית ולא הורגים איש את אחיו יום-יום? – לפחות לא כמו שהורגות אצלנו תאונות הדרכים?