קשה מאד לחיות בישוב קטן, בקהילה קטנה, כאשר השכן הערבי שלך אינו עומד דום איתך ביום השואה וביום הזיכרון, או כאשר השכן שלך אינו חוגג איתך את יום העצמאות, אלא מציין את הנכבה, מתוך שאיפה לחסל את מדינת ישראל ולהפוך אותך לפליט, או במקרה הטוב לנתין החי תחת שלטון כיבוש ערבי.

קשה לחיות בישוב קטן כאשר מולך נבנה מסגד שמצריחו מהדהדת הקריאה לתפילה בקולי קולות.

בישובים במועצה אזורית משגב הוצג תקנון חדש המציג תנאם חדשים לקבלת חברים. לפיהם חברי הקהילה (המאוגדים באגודה שיתופית) יתקבלו לפי: "עקרונות הקואופרציה וערכי מדינת ישראל. כמדינה יהודית ודמוקרטית; האגודה השיתופית וחבריה יתקיימו כקהילה בעלת לכידות חברתית המושתתת, בין היתר, על ערכי התנועה הציונית, מורשת ישראל ויישוב ארץ ישראל; הקהילה תציין את מועדי וחגי ישראל."

לפי ההצעה החדשה, על המועמד להיקלט ביישוב להפקיד הצהרה בדבר הסכמתו עם מטרות האגודה, ורצונו להשתתף בחיי הקהילה היהודית-דמוקראטית.

התקנון החדש ודאי לא יתקבל. בג"ץ ידחה אותו בעתירה הראשונה כתקנון גזעני מפלה. התקנון גם מאד מעורפל ולא ברור כלל איך ניתן אפילו ליהודי לעמוד בו. לכן על התקנון להיות מנוסח אחרת:

הצהרה

אני ערבי מוסלמי בשם ............... מצהיר בזאת כי מתוך רצון לחיות בשלום עם היהודים אני רואה את דברי מוחמד שהיהודים הם קופים וחזירים, שיש לרודפם, לענותם, ולהשמידם – דברי גזענות שאני מגנה.

כמו כן הנני רואה את מעשי מוחמד: חיסול היישוב היהודי בערב, גזענות שאני מגנה אותה.

ולראייה באתי על החתום ............

דברי מוחמד: "היהודים הם קופים וחזירים ויש לרודפם ולענותם" (קוראן סורה 5 פסוק 60 סורה סורה 7 פסוק 163). "יש להשפיל את היהודים ולקחת מהם ג'יזיה" (קוראן סורה 9 פסוק 29). יש להשמיד את היהודים כדברי מוחמד, המצוטטים באמנת החמאס: אמנת תנועת ההתנגדות האסלאמית – פלסטין (חמאס) פלסטין, 1 במחרם 1409 להג'רה, 18 באוגוסט 1988 (סעיף 7): בשם אללה הרחמן והרחום "ישראל תקום ותוסיף להתקיים עד שהאסלאם ימחה אותה, כפי שמחה את מה שקדם לה", [דברי] האימאם השהיד הקדוש חסן אלבנא, רחמי אללה עליו שהרי השליח [מוחמד], תפילת אללה עליו וברכתו לשלום, אמר: "לא תגיע השעה [יום הדין] עד אשר יילחמו המוסלמים ביהודים ויהרגו אותם המוסלמים, ועד אשר יסתתר היהודי מאחורי האבנים והעצים, ואז יאמרו האבנים והעצים: "הו מוסלמי, הו עבד אללה, יש יהודי מתחבא מאחורי, בוא והרגהו." [חדית'] אשר מופיע אצל אל-בח'ארי ומסלם.

 מעשי מוחמד: לאחר שמוחמד הכריז: "לא תהיינה שתי דתות בארץ הערבים" הוא מבצע טיהור אתני. רוצח את כל הגברים ומוכר את כל הנשים והילדים לעבדות. (מלבד יפהפייה יהודייה בת 17 בשם צפיה שהוא רוצח את אביה ובעלה (לעיניה) ואונס אותה להיות אשתו. מיד הוא מכניס פסוקים לקוראן לפיהם כל רכוש היהודים (בתים, אדמות, ונשים, שייך למוחמד ולערבים. (קוראן סורה 59 פסוק 7. סורה 33 פסוק 25).

[מאז מעשי מוחמד – ערב היא בחינת "יודן ריין" ואסור ליהודי על פי החוק לדרוך על אדמתה].

 הצהרה בלשון זו לא יוכל בג"ץ לפסול. בשום מקרה לא ניתן יהיה לחייב יהודי לקבל לקהילתו אדם המביע גזענות כלפיו.

מן הראוי היה להחתים גם כל מועמד לאזרחות ישראלית על הצהרה דומה.