כֻּלָּם שוֹמְעִים אֶת זַעֲקַת הַצְּלִיל,
רַק מְעַטִּים מְאֹד קוֹלְטִים אוּלַי אֶת תֶּדֶר
מְצוּקָתוֹ, אֲבָל אֶת עֶצֶם הַכְּאֵב
מַרְגִּיש רַק הוּא, גִּיד-הַמֵּיתָר הַמִּתְפּוֹרֵר.
הֲרֵי תָּמִיד בַּגֵּיהִנּוֹם הַזֶּה נִצְלִים
הַחֲשֹוּפִים מִכֹּל, אֵין צֶדֶק אַךְ יֵש סֵדֶר.
אָז בְּחַיֶּיךָ, אַל תִּשְאַל אוֹתִי עַל מִי אֲנִי כּוֹתֵב:
עַל הַכִּנּוֹר
אוֹ עַל אָחִיו, הַמְּשוֹרֵר.