שוּם דָּבָר אֵינֶנּוּ הוּא כְּשֶלְּעַצְמוֹ. אִי-סֵדֶר הוּא סֵדֶר
אַחֵר, לֹא נִרְאֶה שֶל מִלִּים, שֶל מוֹלֶקוּלוֹת
רַק בְּתִזְמוּר לֹא צָפוּי.
אִי-שֶקֶט שֶל חוֹף מְנֻשָּב מִקְדְּמוֹת סְעָרָה הוּא שִקְטָהּ שֶל הַרְמוֹנְיָה
שֶרַק הַשְּחָפִים וְהַיָּם מְבִינִים אוֹתָהּ. שוּם תּוֹפָעָה אֵינָהּ אִי
בּוֹדֵד, מְנֻתָּק מִסִּבְכֵי הֶקְשֵרָיו. מָה זֶה מַיִם, זֶה טוֹב? בְּסָהָרָה
זֶה חֶסֶד צוֹנֵן, אַךְ בִּשְֹדוֹת בַּנְגְּלָה-דֶש, בְּעוֹנַת הַמּוֹנְסוּן, זֶה אָסוֹן.
וְחַשְמַל, חַשְמַל זֶה טוֹב? בַּכְּפוֹר, בְּאָלַסְקָה, בְּאֶמְצַע הַחֹרֶף
מוּל אֵש-הַזְּרָדִים שֶל בִּקְתַּת-דַּיָּגִים אוֹ מוּל נֹגַהּ הַלּוּכְּס עַל הַדַּף
הַהוּא, הַמַּתְחִיל בַּמִּלִּים "יְהִי אוֹר", זֶה דַרְכּוֹן לְאַרְקַדְיָה, אַךְ מָה זֶה
בְּלֵב הַנִּדוֹן הַצָּפוּי כְּבָר מָחָר
לְכִסֵּא חַשְמַלִּי
בְּסִינְג-סִינְג? 
 
שוּם אָדָם
אֵינֶנּוּ חוּץ מִלְּעַצְמוֹ. גַם הָאֵם הַפּוֹכֶרֶת
יָדַיִם חִוְּרוֹת מוּל יַלְדָּהּ הַגּוֹוֵעַ ("הַכֵּה בִּי, אֵלִי, בִּמְקוֹמוֹ!")
אֵינָה מַצְלִיחָה, חֵרֶף כָּל דִּמְעוֹתֶיהָ, מֵאָז תַּקְדִּים הָגָר וְיִשְמָעֵאל תַּחַת הַשִֹּיחַ
וְעַד שַלְהֶבֶת פָּאס וּמְרַצְּחָהּ מֵאַבּוּ-סְנֵינָה,
לִפְתֹּחַ בּוֹ, בְּבַנְק-הַיִּסּוּרִים, חֶשְבּוֹן זוּגִי.
שֶלֹּא כְּתֵבַת-נֹחַ, הָעוֹלָם קוֹלֵט אוֹתָנוּ
לֹא שְנַיִם-שְנַיִם
כִּי אִם בְּבוֹדֶדֶת
וְכָךְ הוּא סוֹפְסוֹף גַּם פּוֹלֵט.
 
וַאֲנִי מְהַרְהֵר בַּמִּלּוֹן הַכּוֹזֵב, הַנָּאִיבִי שֶל מִיתוֹס-הַיַּחַד:
כָּל כִּנּוּיֵי הַקִּנְיָן וְהַגּוּף הָרִאשוֹן בְּרַבִּים, כָּל הַשְּפִּיל.       
"וְתַעֲמֹד לְגֹרָלְךָ" אוֹמֵר דָּנִיֵּאל בְּתוּגָה וּבְאֹמֶץ,
לֹא "גוֹרָלֵנוּ", תָמִיד "גּוֹרָלְךָ", בְּעַנְוַת הַיּוֹדְעִים עַד יֵאוּש
כִּי הַיָּד הַמּוּשֶטֶת לִתְמֹךְ אוֹ לִלְטֹף הִיא תָמִיד רַק אִחוּל, גֶּשֶר בֵּילִי
בֵּין גָּדוֹת, בֵּין אִיִּים נְתוּקִים זֶה מִזֶּה
בִּבְדִידוּת הַנָּהָר
אוֹ הַיָּם.