לוֹחֵם לֹא-נִלְאֶה לִשְמִירַת הַסְּבִיבָה
 
לֹא זָכִיתִי לְהַכִּיר אוֹתוֹ אִישִית
אַךְ הוֹקַרְתִּי, כְּמוֹ רַבִּים כָּל-כָּךְ בֵּינֵינוּ,
אֶת עֻזָּהּ שֶל מִלְחַמְתּוֹ הַיּוֹמְיוֹמִית, הַמַּמָּשִית
מוּל הַבֶּצַע הַמַּמְאִיר כָּאן אֶת חַיֵּינוּ.
 
מוּל שִפְכֵי הַכִּימִיקָלִים הַיּוֹרְקִים
בְּשִֹיאֶיהָ שֶל הַצִּינִיּוּת, מִבֹּקֶר
וְעַד עֶרֶב אֶל פָּנֵינוּ אֶת סֵאוּב הַמַּחְנַקִּים
הָעוֹלֶה לָנוּ כָּל יוֹם יוֹתֵר בְּיֹקֶר.
 
הַמַּרְעִיל לָנוּ אֲוִיר וּמֵי תְּהוֹם
וְטוֹרֵחַ לְחַפּוֹת עַל כָּךְ בְּחֶסֶד
שֶל אֵינְסְפוֹר גְּדוּדֵי לוֹבִּיסְטִים שֶקּוֹלָם הָרָם יֵהוֹם
כָּל עוֹד הוֹן קוֹנֶה שִלְטוֹן עַל חַבְרֵי כְּנֶסֶת.
 
כָּל עוֹד לֹא נָפַל סוֹפְסוֹף הָאֲסִימוֹן
לְמִמְסָד אָטוּם, צַר-אֹפֶק, שֶעוֹדֶנּוּ
מִתְקַשֶּה לִתְפֹּס (אַךְ אֶת רֹאשוֹ בַּחוֹל מוֹסִיף לִטְמֹן)
אֵיזוֹ אֶרֶץ כָּאן מֻנְחֶלֶת לִילָדֵינוּ.
 
וְלַמְרוֹת שֶאֵין מִלִּים שֶל נֶחָמָה
עַל אָבְדָן זֶה שֶמִּמֶּנּוּ הִשְכִּילָנוּ,
נִתְפַּלֵּל הַיּוֹם תְּפִלַּת-אֱמֶת חַמָּה
לְזִכְרוֹ שֶל יִזְהָר רֶשֶף שֶל כֻּלָּנוּ –
 
שֶהָרֶשֶף הַלּוֹהֵט הַזֶּה יִזְהַר
כְּמֶחְוָה לְמוֹרַשְתּוֹ בְּרוּרַת הַשֶּדֶר
גַּם כַּיּוֹם, כְּשֶהֵעָדְרוֹ בַּלֵּב נִפְעַר
עַד אֵימָה וְעַד חֵמָה וְעַד הַנֶּדֶר
 
שֶכֻּלָּנוּ חַיָּבִים לִנְדֹר בְּחֹם
וְלִדְרֹש מִמַּצְפּוּנוֹ שֶל כָּל שוֹמֵעַ
שֶנִּנְצֹר אוֹתוֹ וְלֹא נֶחְדַּל לִלְחֹם
עַל פְּדוּתָהּ שֶל אֶרֶץ זֹאת מִמְּטַמְּאֶיהָ.