וְיוֹם אֶחָד אָדָם עוֹקֵר מֵעִיר אַחַת לְעִיר אַחֶרֶת,
שוֹלֵף דְּבָרִים מֵאֲרוֹנוֹ, מַשִּיל בְּגָדִים מִקּוֹלָבָם
וּמִתְגַּלֶּה לוֹ כִּי שָנִים, בְּמִין פְּתַיּוּת לֹא מְעֻרְעֶרֶת
תָּלָה אֶת כָּל כָּתְנוֹת-פַּסָּיו, כְּדַג עַל קֶרֶס, עַל וָוָם
שֶל מִתְקְנֵי קְנֵה עֵץ רָצוּץ אוֹ חוּט-בַּרְזֶל דָּקִיק כְּזֶרֶת
שֶכָּל עַצְמָם כְּדַף נִדָּף בְּרוּחַ חֹרֶף וְטִיבָם              
שֶל אֱמוּנוֹ וּבִטְחוֹנוֹ בִּקְבִיעוּתָם הַלֹּא מוּפֶרֶת
וַאֲמִינוּת יַצִּיבוּתָם, אִם לְהַגְדִיר אֶת מַצָּבָם
בְּמֻנָחִים מְפֻכָּחִים מֵהוֹנָאָה עַצְמִית נִמְהֶרֶת,
הוּא דִמְיוֹנָם לְדִבְרֵי-שִיר
שֶמֵּיטָבָם                 
הוּא גַם כְּזָבָם.          
 
וְיוֹם אֶחָד עוֹבֵר אָדָם מֵעֵת אַחַת לְעֵת אַחֶרֶת,
אוֹסֵף חָלוֹם מִתּוֹךְ שְבָרָיו וַהֲזָיוֹת מִקּוֹלָבָן
וְהוּא לוֹמֵד, לֹא בְּלִי כְּוִיּוֹת, אֵיזוֹ אֱמֶת צְרוּבָה, בּוֹגֶרֶת,
בֵּין אֲחֵרוֹת מָרוֹת שֶהוּא עוֹמֵד לְפֶתַע עַל טִיבָן
וּמִתְגַּלֶּה לוֹ כִּי שָנִים, הֲלוּם קִסְמֵי תְּמִימוּת עִוֶּרֶת,
תָּלָה כִּכְסִיל אֶת יְהָבוֹ עַל חוּט הַשֶּקֶר הַלָּבָן
שֶל אַשְלָיוֹת וְשֶל בְּדָיוֹת וְשֶל אוּטוֹפְּיוֹת לְתִפְאֶרֶת
שֶסִּמְּמוּ וְהִמְּמוּ אוֹתוֹ בְּנִצְנוּצֵי זִיוָן
אֲבָל כֻּלָּן, כְּמוֹ אוֹר הַסַּהַר הַשָּאוּל כָּאן עֶרֶב-עֶרֶב
מִן הַחַמָּה, קָרְנוּ מִמֶּנּוּ, רַק מִמֶּנּוּ, לַהֲבָן
שֶל מִשְאֲלוֹת הַלֵּב הַפֶּתִי, הַפָּתֵטִי, הַתּוֹפֵר אֶת  
אַגָּדוֹתָיו עַל מִדּוֹתָיו בִּמְקוֹם עַל עֹמֶק אַכְזָבָן
שֶל הָעֻבְדּוֹת הַלֹּא נִבְדּוֹת – הוּא שֶהִמְתִּין לוֹ לְמוֹ אֶרֶב
כְּמוֹ פְּתִיל-הַנֶּפֶץ לַגַּפְרוּר
עַד שֶיֻּכְאַב לוֹ
וְיוּבָן.
 
וְהוּא מַרְגִּיש אֵיךְ מַכְרִיחִים אוֹתוֹ לוֹמַר דִּבְרֵי קֹהֶלֶת
כְּמוֹ בְּמַרְתֵּף שֶל אִינְקְוִיזִיצְיה הַגָּדוּש בְּמַכְשִירִים
שֶל עִנּוּיֵי-הֲמָרַת-דָּת כְּשֶבְּקִרְבּוֹ, לְאֵין תּוֹחֶלֶת,
עוֹד מִתְיַפֵּחַ בּוֹ הַיֶּלֶד
הָאוֹמֵר שִיר הַשִּירִים...