אנחנו קוראים בעיתונים מדי פעם על ישראלים שהסתבכו בעסקים אפלים ברומניה, ובאמת מדובר בטיפה בים, כי קשה לספור את הישראלים שהחליטו שרומניה היא מדינת עולם שלישי, ואפשר לרמות ולשחד שם, וכך להתעשר בקלות, ואחר כך לנקר את עיניהם של המקומיים ושל ישראלים גם יחד.
כשאני קורא על עוד מתעשר ישראלי שהסתבך שם בפלילים – אני מתחלחל: כלום לא נותר בנו טיפה של כבוד עצמי? כלום באמת לדעתם של "מנצלי ההזדמנויות" האלה – לכסף אין ריח, למרות שסירחון אימים נודף ממקורו?
אני מניח שהללו אינם מתעניינים בהיסטוריה, אבל הרי יש אירועים זועקים גם מחוץ לדפי ספרים: רומניה התגלתה לפנֵי, בזמן ואחרי מלחמת העולם השנייה כאחת המדינות האנטישמיות הנוראות ביותר בהיסטוריה האנושית! לאנטישמים הצרפתים או האוקראינים יש "תירוץ" למעשי הזוועה שביצעו ביהודים – הם היו תחת כיבוש, ואולצו "נעבעך" להישמע להוראות הגרמנים. לרומנים לא היה שום תירוץ כזה – הם היו בעלי ברית עם הגרמנים, ומעולם לא נכבשו על ידם, כמו פולין וליטא. הם טענו תמיד שהם יכולים ללמד את הגרמנים שנאת יהודים מהי. את הטבח הנורא בבוקרשט (ינואר 1941) ביצעו הלגיונרים הרומנים ביוזמה "פרטית", ויש עדויות שהגרמנים שהוצבו בבירת בעלת הברית, בבוקרשט, הזדעזעו מהמעשים המבהילים שביצעו שונאי ישראל אלה. הפוגרום הנורא ביאשי (יוני 1941), שם כינסו את כל היהודים בחצר המשטרה וירו בהם כמו בכלבים שוטים, ואת הנותרים דחסו לתוך רכבות בחום הנורא בלי מים ובלי אוויר עד שקרוב ל 15,000(!) נפחו את נשמתם, ולולא אלנה, המלכה האֵם (ממוצא יווני), שהתחננה בפני בנה, המלך הצעיר מיכאי, שידרוש מיון אנטונסקו שיפתחו את דלתות הרכבות וייתנו לניצולים מים – היה האסון הרבה יותר נורא. פאשיסט איטלקי בשם מאלאפארטה (בספרו "קאפוט") מתאר את הזוועות שראו עיניו, שכולן בוצעו בידי רומנים, כשהאיטלקים והגרמנים המומים מהמראות.
באותו חודש (יוני 1941), גורשו כל היהודים מהכפרים ומהעיירות, וכל רכושם הוחרם. גברים נשלחו למחנות לעבודות כפייה בטארגו-ז'יו ובטלאורמן. יהודי צפון רומניה, בוקובינה ובסרביה גורשו לטראנסניסטריה – שם נפחו רבים את נשמתם בכפור הנורא וברעב, ויהודי טרנסילבניה נשלחו לאושביץ עם שאר יהודי הונגריה, ואת רוב הזוועות האלו עשו הרומנים מרצונם החופשי ובהתלהבות גדולה, מבלי שום כפייה מצד הגרמנים. הפאשיסטים הרומנים, ואחר כך הקומוניסטים, מחקו את האירועים האלה מספרי ההיסטוריה שלהם, אבל קברי האחים הגדולים בבוקרשט וביאשי (אגב, שם כתוב שאת הזוועות ביצעה "החיה הפאשיסטית" – לא הרומנים!), והתיעוד המלא של שרידי הקהילות, לא נתן, ולא ייתן מנוח לעולם למי שרק טיפה של הומניזם זורם בדמו.
נכון שיון אנטונסקו לא הרשה להקים ברומניה גטאות, וגם עיכב את משלוח היהודים שבממלכה ("הרגאט" היא רומניה המצומצמת) למחנות השמדה – אך כל זאת לא משום שחמל על היהודים, אלא משום שרצה לטפל בהם בדרכו שלו.
האם באמת לכסף אין ריח? ואני מריח את ריקבון גופותיהם של אחיי המתגוללות ברחובות  בורקשט, יאשי, דורוחוי, טארגוז'יו – גם כעבור קרוב לשבעים שנה!
 
אהוד: למי שהיכרותו עם הרומנים מסתכמת בצ'ורבָּה, בקבב הרומאני ובפַּפַּאנַאש – מומלץ לקרוא את שני ספריו האחרונים, האוטוביוגראפיים במידה ניכרת, והמצויינים – של משה גרנות "קרנטינה בקונסטנצה" ו"שחזורים", ויחדל לסבור, בטעות ובשטחיות, "שרומניה הגנה על כל יהודיה והם לא הושמדו!"