אני חסיד של החינוך הממלכתי הציבורי ורואה בשלילה רבה את פריחת החינוך הפרטי, המעמיק את הפערים בחברה ולכן הוא ממש סכנה לעתידה. במגזר הדתי התופעה הזאת שכיחה הרבה יותר מאשר במגזר החילוני ואני שמח ששר החינוך החליט להיאבק למען החינוך הציבורי. אגב, שיא האבסורד הוא שהציבור מממן חלק ניכר מבתי הספר הללו.
עם זאת, טענתך [גיליון 475] שבתי הספר הפרטיים הדתיים מזלזלים בלימודי הליבה, אינה נכונה. בבתי הספר הללו – הן לימודי הקודש והן לימודי החול הם ברמה הגבוהה ביותר. ההישגים של תלמידיהם בכל התחומים הם הגבוהים ביותר.
אורי הייטנר
אהוד: אני מבין שהבלגן גדול. יש חינוך ממלכתי-דתי הולך ונחלש אבל חייב לקבל את כל התלמידים גם ברמות הנמוכות ביותר, ולעיתים ככה הוא נראה. ומצד אחד נגנבים ממנו בפיתויים, או מראש לא מגיעים אליו, "תלמידי" "בתי הספר" המסובסדים הפרטיים החרדיים, שאין בהם לימודי ליבה ומקצועות רלוונטיים למאה התשע-עשרה, ומצד שני נגנבים ממנו ילדי ההורים הדתיים והדתיים לאומיים בעלי האמצעים ששולחים את ילדיהם לבתי ספר דתיים פרטיים מסובסדים, ורק אלה האחרונים הם בעלי הרמה הגבוהה שעליה אתה מדבר.