הַקִּשּוּט הַמַּגְנִיב בְּיוֹתֵר בַּסֻכָּה שֶבָּנִיתִי עִם סַבָּא
בַּיָּמִים שֶהָיִיתִי עוֹד יֶלֶד וְשֶסַּבָּא הָיָה עוֹד אִתִּי
הָיָה עִפְעוּף רִיסֵי הַכּוֹכָבִים
שֶלֹּא חָדְלוּ לִקְרֹץ לִי בְּסַבַּאבָּה
מִבַּעַד לְסִדְקֵי הַסְּכָךְ שֶבֵּין כַּפּוֹת הַדֶּקֶל
הָרַךְ וְהַיָּרֹק כְּמוֹ יַלְדוּתִי.
 
הַנִּגּוּן הֶעָרֵב בְּיוֹתֵר שֶנִּשְאַר בִּי מֵאָז, לֹא שָכוּחַ
וְתָמִיד, כָּל שָנָה, בְּסֻכּוֹת, מִן הַלֵּב לֹא מַצְלִיחַ לַחְרֹג
הָיָה קוֹלָהּ שֶל אִמָּא שֶזִּמֵּר
בְּקוֹל רוֹעֵד כְּמוֹ מִין לוּלָב בָּרוּחַ
שִיר-עֶרֶשׂ כְּשֶנָּשְׂאָה אוֹתִי, רָדוּם, הַבַּיְתָה פְּנִימָה
אָפוּף בֵּין זְרוֹעוֹתֶיהָ כְּאֶתְרוֹג.
 
וְכַפּוֹת הַתְּמָרִים הַפְּרוּשֹוֹת שֶהֲכִי נֶחְרְטוּ בִּי לְזֵכֶר
גַּם בְּכָל הַשָּנִים שֶמֵּאָז
כְּבָר חָלְפוּ וְהָיִיתִי גָדוֹל
הָיוּ יָדָיו שֶל אַבָּא עַל רֹאשִי, שֶחֶרֶש גּוֹנְנוּ עָלַי כְּמוֹ סֶכֶר
מִכָּל נַחְשוֹל אָפֵל וְקַר שֶל פַּחֲדֵי הַיֶּלֶד
שֶרַק מוּל אַבָּא נֶאֱלְצוּ לַחְדֹּל.
 
וְאוֹתוֹ הַהֲדַס הַיָּפֶה שֶזָּכוּר לִי הַיּוֹם מֵאַרְבַּעַת
הַמִּינִים שֶהִכְנַסְנוּ אֵלֶינוּ לַסֻּכָּה בֵּין הַרְבֵּה אֻשְפִּיזִים
הָיְתָה יַלְדָּה קְטַנָּה שֶשְּמָהּ הֲדַס,
בִּתָּם שֶל הַשְּכֵנִים, שֶלֹּא יָדְעָה אָז
שֶמָּה שֶלֹּא הֵעַזְתִּי לְהַגִּיד לָהּ שָם בִּפְּרוֹזָה
אֹמַר אַחַר שָנִים,
בַּחֲרוּזִים.
 
וְאוֹתָהּ עֲרָבָה עֲבֻתָּה
שֶשִּפְעַת עֲנָפֶיהָ יָרְדָה עַד
זוּג מָתְנֶיהָ הַצַּר, כְּמוֹ בִּשְנֵי מַפָּלִים
שֶהָיוּ לִי סִבָּה לִמְסִבָּה
הָיוּ אָז שְתֵּי צַמּוֹת אוֹתָהּ יַלְדָּה
שֶבֶּטַח הִיא הַיּוֹם כְּבָר לֹא יַלְדָּה עוֹד
וְאִם הִיא אֶת הַשִּיר הַזֶּה קוֹרֵאת עַכְשָיו אָז בֶּטַח
גַּם הִיא נִזְכֶּרֶת בִּי,
כָּמוֹנִי בָּהּ...