כָּתַב סְתָיו בִּדְיוֹ מְטָרָיו וּבִרְבִיבָיו
וּבְעֵט בְּרָקָיו הַמְּאִירִים וְכַף עָבָיו
מִכְתָּב עֲלֵי גַּן מִתְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן...
(ר' שלמה איבּן גבּירול)
 
כְּמוֹ אָדָם הַמִּתְאַפֵּק שֶלֹּא לִבְכּוֹת
בְּעֵינַיִם יְבֵשוֹת כִּצְהוֹב הַקַּיִץ
בְּכִבְרַת אַדְמַת-הָרִיב הַזֹּאת הָעֲשֵנָה מִזַּעַם
וּזְרוּעַת קְבָרִים רַבִּים מִסְּפֹר וּסְפֹד,
כְּמוֹ אָדָם שֶמִּדֵּי יוֹם מַרְבֶּה לִפְקֹד
כָּל אוֹתָם בָּתֵי-עָלְמִין שֶבְּלִבּוֹ, עַד פְּרֹץ הָרַעַם
הַמַּבְקִיעַ אֶת סְכָרָיו וְהַמַּכְרִיע עַל בִּרְכַּיִם
אֶת בַּצֹּרֶת דִּמְעוֹתָיו הַחֲנוּקוֹת –
 
כָּךְ מַמָּש פּוֹרֵץ מִשֶּבֶר-הֶעָנָן
הַקָּתַרְזִיס שֶנִּכְלָא בִּשְמֵי הַתְּכֵלֶת
וּמַגִּיר אֶת שֶזְּמַן רָב הֻדְחַק בּוֹ פְּנִימָה
וְהוֹמֵם בּוֹ, בַּצּוֹפֶה, אֶת כָּל חוּשָיו
כְּמוֹ בַּיֶּלֶד הַנּוֹכָח לְתִמְהוֹנָן
שֶל עֵינָיו שֶגַּם גְּדוֹלִים בּוֹכִים כְּמוֹ יֶלֶד
רַק שֶאֵין לָהֶם, שֶלֹּא כְּמוֹ לַקְּטַנִּים, יָדָהּ שֶל אִמָּא
שֶתִּמְחֵן בְּמִמְחָטוֹת שֶל נֹחַם-שָוְא.
 
וּמַמָּש כְּמוֹ שֶשִּׂיאָיו שֶל הַמַּכְאוֹב
מְזִינִים אֶת הַשִּירָה בְּמִסְתּוֹרֶיהָ
שֶל אַלְכִּימְיָה הַהוֹפֶכֶת אֶת הַסֵּבֶל
לְיִפְעָה, כְּמוֹ הַשּוֹשָן מִתּוֹךְ הַבֹּץ –
כָּךְ הַגֶּשֶם מַעֲלֶה חַיִּים מֵאוֹב
עֲפָרָם שֶל מַחְשַכֶּיהָ וּקְבָרֶיהָ
שֶל הָאָרֶץ הַפְּצוּעָה הַזֹּאת וּמִצְּחִיחוּת וָאֵבֶל
הוּא כּוֹפֶה עַל הַשָּׂדוֹת פִּתְאֹם לִרְבֹּץ
 
עֲטוּיִים בְּיַרְקוּתָהּ שֶל הַצְּמִיחָה
הַסּוֹמֶרֶת כִּרְמָחִים אֶת נְבָטֶיהָ
וְתוֹפַחַת כְּאִשָּה הָרָה שֶמֵּי-שָפִיר אוֹצְרִים בָּהּ
אֶת הֻלֶּדֶת עֻבָּרוֹ שֶל הֶעָתִיד
וּמוֹלִיד שִיר-הַשִּירִים מִתּוֹךְ אֵיכָה
וּמַזְכִּיר לָהּ, לַבְּרִיאָה, כִּי דִמְעוֹתֶיהָ
הֵן שִירָה – וְכָל שִירָה, גַם אִם כּוֹפְרִים גְּמוּרִים בּוֹצְרִים בָּהּ
אֶת עָרְלַת כַּרְמָם, הִיא מִין
תְּפִלָּה דָתִית...