"יש לזכור את "מורשת" רבין במלואה: את רצח אנשי 'אלטלנה'." קובע יוסי אחימאיר ["מה לרבין ול'דג נחש'?" חדשות בן עזר 491].
אין תימה על כך שיוסי, בנו של הפשיסט אבא אחימאיר, שהתנאה בהיותו פשיסט עברי ואף עיברת את המונח ל"פשיסטן", נוקט בעלילת שקר בזויה כל כך על רבין, עלילה שמפיצים זה כבר חוגי הימין הקיצוני, אבל תמהני על העורך שנתן להשמיע על במתו עלילה כזו. (גילוי נאות: על דברים של מה בכך שכתבתי על רבין עלו מספרי הצנזורה).
האם רבין "רצח" את אנשי "אלטלנה"? הנה הסיפור האמיתי:
ב-31 במאי 1948 פירסם דוד בן גוריון, ראש הממשלה ושר הביטחון, פקודת יום להקמת צה"ל. על-פי פקודת ההקמה של צה"ל – "צבא ההגנה לישראל", נאסר קיומו של כל ארגון צבאי נפרד; ובהתאם לכך חתם גם מנחם בגין, מפקד "הארגון הצבאי הלאומי" (אצ"ל), ב-1 ביוני, על הסכם שלפיו מתפרק הארגון מרצון ומוסר את נשקו לצה"ל, וחייליו ישרתו במסגרת חטיבות צה"ל. הדבר בוצע. אך בגין לא כיבד את חתימתו, פעולות ארגונו לא פסקה. בגין הבריח באופן פיראטי מצרפת אונייה בשם "אלטלנה" שהפליגה ארצה מדרום צרפת, ובה כ-900 איש, וכמות ניכרת של נשק. בגין סירב למסור את הנשק לצה"ל. האונייה עגנה בחוף כפר ויתקין והוחל בפריקת הנשק על-ידי אצ"ל. ב-20 ביוני הורתה הממשלה למטכ"ל לרכז כוח לפעולה נגד האונייה. כיוון שהפריקה נמשכה והאולטימטום של צה"ל לקבל את הנשק נדחה, בגין נתן הוראה לתומכיו לערוק מצה"ל ולהילחם עבורו נגד חיילי צה"ל. פרצו התנגשויות דמים. תחילה בחוף כפר ויתקין, ואחר-כך על שפת ימה של תל-אביב לשם הגיעה האונייה.
בבוקר ה-21 ביוני היה מטה הפלמ"ח במלון ריץ, על חוף הים בתל אביב. נתון להתקפה של אנשי אצ"ל, שהגיעו לחוף בסירה וירו בכלי נשק ממחסן האונייה. במטה הפלמ"ח היו אורי ברנר – סגן מפקד הפלמ"ח, ויצחק רבין, שעסק בהכנות למבצע "יורם" והזדמן לשם במקרה. "בשלב מסוים בלחימה ראה רבין כי המצב הולך ומחמיר, הצטייד במספר רימונים, עלה לגג והשליך אותם על התוקפים, שהיו במרחק של לא יותר מעשרה מטרים. זה הביא לרגיעה. האש נמשכה לסירוגין עד שלוש אחר-הצהריים, אז הופצצה האונייה מתותח שהוצב ב'מחנה יונה' ליד רחוב הירקון. יחידת פלמ"ח הגיעה כתגבורת למלון ריץ, ורק אז אנשי מטה הפלמ"ח, שהיו נצורים מאז הבוקר, חולצו בשלום."
בבוקר 22 ביוני הורה בן גוריון לעשות את כל הצעדים הדרושים כדי להביא את האונייה ל"כניעה ללא-תנאי". בעקבות הוראה זו הפעיל צה"ל את כוחותיו, כולל ירי בתותח-שדה על האונייה, שגרם להצתתה ולנטישתה. בעימות בין צה"ל לאצ"ל נפלו 3 שלושה חיילי צה"ל, ו-16 חיילי אצ"ל, רובם עריקים מצה"ל. ה"תותח הקדוש" הזה, כפי שבן גוריון כינה אותו, הוא שקיים את הריבונות של ממשלת ישראל החוקית, בעצם ימי המלחמה המרה עם צבאות האוייב, והוא שאיפשר את הניצחון במלחמה.
בכל מדינה בעולם, גם דמוקראטית, כל אדם המבצע פוטש מזוין נגד ממשלה חוקית בזמן מלחמה, היה מועמד מיידית אל הקיר. בן גוריון החליט שלא לעשות כך לבגין. בן גוריון מנע מלחמת אזרחים שאותה התחיל בגין.
בן גוריון ורבין ראויים לתהילת עולם על דיכוי הפּוטְשׁ, שאיפשר את הקמת המדינה.
 
 
*
 
אני חוזר כאן על מכתבי שפורסם בגיליון 484:
 
תיקון עיוות היסטורי
מר רון חולדאי
ראש עיריית תל אביב
 
משרד הביטחון
היחידה להנצחת החייל
23.9.09
 
שלום רב,
הנדון: אי הנצחת חללי צה"ל ע"י עיריית תל אביב
בעת לכתי בטיילת הנפלאה של תל אביב נתקלתי באנדרטת הזיכרון שהקימה עיריית תל אביב מול גן לונדון. באנדרטה מונצחים 16 חללי האצ"ל שנהרגו בעת הקרב על "אלטלנה".
מרבית אנשי האצ"ל, המונצחים באנדרטה, היו חיילי צה"ל שערקו מהצבא בעיצומה של מלחמת השחרור בפקודת מנחם בגין, והשתתפו בלחימה נגד צה"ל. צבי רייפר למשל, נהרג בבית דגון בעת שירה על חיילי צה"ל.
בכל מדינה אחרת בעולם, כולל הדמוקרטיות ביותר, כל העורק מהצבא בעת מלחמה מועמד למשפט צבאי ומועמד אל הקיר.
העובדה המזעזעת היא שעיריית תל אביב איננה מנציחה את שלושת חיילי צה"ל שנהרגו ע"י חיילי האצ"ל:
פסח וולודינגר, בן 19, נותר יחיד מכל משפחתו שנספתה בשואה, בפרוץ המלחמה התגייס לפלמ"ח, השתתף בקרבות ונפצע קשה בידו. הועבר לשרת במטה הפלמ"ח שם נפצע מאש אנשי האצ"ל ולאחר מיספר ימים מת מפצעיו.
משה חיים כ"ץ, בן 19, ניצול השואה, חייל חטיבת "אלכסנדרוני", השתתף ב-11 קרבות עם צבאות ערב שפלשו לארץ, נהרג ע"י אנשי האצ"ל ליד כפר ויתקין.
יעקב פריד, בן 21, חייל חטיבת "קרייתי", נהרג ע"י אנשי האצ"ל ליד כפר ויתקין.
לא יעלה על הדעת שעיריית תל אביב תנציח את עריקי האצ"ל שלחמו והסבו קורבנות בנפש לחיילי צה"ל, ולא תנציח את חילי צה"ל ההרוגים.
מר רון חולדאי, מן הצדק ההיסטורי הוא לתקן את המעוות. עליך להורות מיידית על הוספת שמות חיילי צה"ל שנרצחו ע"י חיילי האצ"ל, לאנדרטה בחוף תל אביב.
מן הצדק ההיסטורי גם למחוק מן האנדרטה את הכתוב: "בגין מנע מלחמת אזרחים" ולהוסיף את הפסוק: "בגין החל במלחמת אזרחים."
מוזרה מאד העובדה שמחלקת הנצחת חיילי צה"ל במשרד הביטחון אינה עומדת על הנצחת חיילי צה"ל הנופלים.
בתודה.
נעמן כהן
 
והנה במקרה היום [12.11] קיבלתי תשובה מ"ועדת השמות". גברת לידיה דוידוב, מרכזת הוועדה בעיריית תל אביב, כותבת לי, כי הוועדה תדון בדבר "כאשר תיפול החלטה בוועדה, אשוב להודיעך בהקדם."
האם יש סיכוי לשינוי? האם חולדאי יורה להנציח את חללי צה"ל שנרצחו ע"י אנשי האצ"ל? קשה להאמין. כל עוד עלילות שקר בזויות, כגון זו של יוסי אחימאיר, תשלוטנה בציבור, הסיכוי קלוש.
אגב, היחידה להנצחת החייל במשרד הביטחון אף לא טרחה לענות לי. למה שינציחו את חללי צה"ל אם צריך להנציח את הורגיהם?