הוּא יוֹשֵב בְּפָּרִיס בְּדִירַת-הַסְּטוּדֶנְטִים שֶלּוֹ וְשֶל פּוֹל, בְּמוֹנְמַרְטְר
וּמַסְנִיף לִנְחִירֵי תַּאֲוַת-עֵץ-הַדַּעַת שֶלּוֹ, כְּמוֹ אַבְקַת קוֹקָאִין,   
אֶת כָּל "פִּרְחֵי הָרַע" שֶל הַגָּאוֹן הֲלוּם-הָאוֹפְּיוּם, אוֹתָם מָצָא לְגַמְרֵי בְּמִקְרֶה, אִם יֵש מִקְרֶה,
בַּיּוֹם שֶשַּארְל הַגָּדוֹל שֶל הַשִּירָה נִגְלָה לוֹ בְּבַּאסְטָה שֶל סְפָרִים מְשֻמָּשִים עַל שְׂפַת הַסֵּין.
לָמָּה תָמִיד, הוּא שוֹאֵל אֶת עַצְמוֹ, הַשִּירָה מִתְיַחֶמֶת מֵרֹעַ,
זֶה שֶבִּיבֵי הַדֶּקָדֶנְס גְּדוּשִים בּוֹ עַד גְּדוֹתָם
וְלָמָּה לֹא נִכְתַּב עוֹד סֵפֶר-קוֹנְטְרָא שֶיָּשִיב לוֹ
לְמַר בּוֹדְלֶר בְּ-"Fleur du la bonté"
("פִּרְחֵי הַטּוּב")?
 
פּוֹל מִתְעוֹרֵר וְעוֹרֵךְ כְּדַרְכּוֹ הַבַּפְּטִיסְטִית, דְּבַר בֹּקֶר בְּבֹקֶר
כְּמוֹ שֶעוֹשֶׂה זֶה מֵאוֹת בַּשָּנִים כָּל אֶזְרָח צָרְפָתִי מְהֻגָּן
אֶת טֶקֶס טְבִילָתוֹ שֶל קְרוּאָסוֹן עַתִּיר-נִיחוֹחַ בְּסֵפֶל הַ-lait café au הַחַם, הַמַּהְבִּיל
כְּגֵיהִנּוֹם דַּנְטֶסְקִי, אַף כִּי אֵין לוֹ עוֹד שוּם צֹרֶךְ
בְּשוּם כַּפָּרַת עֲווֹנוֹת פּוּרְגָטוֹרִית, לְהֶפֶךְ: כֻּלּוֹ שוֹקְקוּת
לָצֵאת כְּפַרְפַּר דּוֹן ז'וּאָנִי מִגֹּלֶם-בְּתוּלָיו וְלִטְעֹם סוֹף-סוֹף פַּעַם
טַעַם שֶל חֵטְא בּוֹ יָחוּש כְּבָר כְּגֶבֶר שֶיֵּש לוֹ עַל מָה לְכַפֵּר...
 
הוּא מִתְגַּלֵּחַ, מִתְבַּשֵּׂם, מֵצִיץ נִלְהָב הַחוּצָה מִן הַחַלּוֹן שֶעַפְעַפֵּי תְּרִיסָיו פְּקוּחִים אֶל אוֹר
זְהַב יוֹם-חַג שִמְשִי הַמְּמַלֵּא אֶת הבּוּלְוָארִים בְּרִבְבוֹת עוֹבֵר וָשָב, כְּנַחְשוֹלֵי שִצְפּוֹ
שֶל מֶרִי אֶזְרָחִי מוּל שִלְטוֹנוֹ הָאַבְּסוֹלוּטִי שֶל חֹרֶף מַר הַמִּתְמוֹטֵט סוֹפִית כְּמוֹ הַ-bastille
כְּשֶבֹּקֶר זֶה הוּא רַק אַפֶּרִיטִיף שֶהַמֻּבְטָח בּוֹ
מַלְהִיט עַזּוֹת אֶת יֵצֶר הָאָדָם
וְהַמָּאדָאם.   
 
– "עַכְשָיו," אוֹמֵר לוֹ פּוֹל כְּמִין וִירְגִילְיוּס לְמִין דַנְטֶה
 בְּ-tour מְאֻרְגָּן מִן הַתֹּפֶת לָעֵדֶן, "אֲנַחְנוּ הוֹלְכִים לְ-Pigalle."
הוּא שוֹאֵף אֶל קִרְבּוֹ אֶת שַמְפַּן נִיחוֹחוֹת הָאָבִיב וְנוֹעֵץ בּוֹ עֵינַיִם.
– "לֹא אֲנַחְנוּ. אַתָּה," הוּא אוֹמֵר לוֹ בְּשֶקֶט וְסָח לוֹ: "אֲנִי מְוַתֵּר."
– "מַה יֵּש," מֵצִיף הַדָּם אֶת פַּרְצוּפוֹ שֶל פּוֹל בְּזַעַם, "זוֹנוֹת כְּבָר לֹא נָאֶה לְךָ? מִתַּחַת לִכְבוֹדוֹ
שֶל הוֹד צְנִיעוּתוֹ אַבִּירֵנוּ שוֹמֵר-הַמּוּסָר, אוֹ שֶאֵין לְךָ כֶּסֶף?"
– "כֶּסֶף עוֹד יֵש, אֲבָל יֵש לִי גַּם זְכוּת."
– "אֵיזוֹ זְכוּת?"
– "לֹא לִקְנוֹת אַהֲבָה."
– "מִי מְדַבֵּר עַל אַהֲבָה?" מַכִּיש בּוֹ פּוֹל, כְּאֶרֶס, אֶת כָּל מִטְעַן צִּינִיּוּתָם שֶל חֲסִידֵי הַסְּטוּץ.
– "אֲנִי," הוּא אוֹמֵר לוֹ מִבְּלִי לְמַצְמֵץ מוּל רֵעוֹ שֶלְּפֶתַע נִסְדָק בּוֹ
סֶכֶר נִסְתָּר, אֵיזֶה קַו מָאזִ'ינוֹ שֶל גַּבְרוּת מְעֻשָּׂה שֶל טִירוֹן.
 
עַכְשָיו מַרְעִים הַשֶּקֶט שֶבֵּינָם כְּמוֹ אַרְטִילֶרְיָה
שְלֵמָה שֶל סִימָנֵי-קְרִיאָה אִלְּמִים, גְּבוֹהִים כְּקִיר.
מֵעֵבֶר מִזֶּה שֶל הַקִּיר יוֹצֵא פּוֹל, בְּלִי "adieu", בְּלִי נִפְנוּף קַל, בְּלִי אֹמֶר
יָשָר לְפִּיגָאל, אַף עַל פִּי שֶיָּדוּעַ כִּי אֵין זְנוּנִית אַחַת עוֹד מְבִיאָה אֶת הָאָבִיב.
אַךְ מִן הָעֵבֶר הַשֵּנִי מֵגִיחַ הוּא, הַ-dreamer, אוֹתוֹ רוֹמַנְטִיקָן תָּמִים, כְּמִין פַּרְפָּר צְמֵא-צוּף
אֶל הֲמוּלַת חוּצוֹת הָעִיר, אֶל מִזְמוּזֵי הַשֶּמֶש
בַּגַּן הַלּוּכְּסֶמְבּוּרְגִי הַהוֹמֵם בִּפְרִיחוֹתָיו.
 
הוּא מוֹצֵא לוֹ מָקוֹם עַל סַפְסָל שֶעָלָיו יְשוּבָה, כְּבֻבָּה שֶל חַרְסִינָה
(שִיק מָנִיפִיק) נַעֲרֹנֶת בְּמַאכְּסִי שֶשִּׂמְלָתָהּ גוֹלֶשֶת כְּמַפָּל שֶל אוֹרְגַּנְדִּין
עַד חַרְטוֹמֵי נְעָלֶיהָ לְמוּל רַחֲבַת-רִקּוּדִים מְאֻלְתֶּרֶת
בָּהּ יוֹצֵאת מִכֵּלֶיהָ פָּרִיס לִצְלִילֶיהָ וּסְאוֹן צַהֲלוּלֶיהָ שֶל תִּזְמֹרֶת-כַּבָּאִים.
כְּמוֹ שֶהוּא בַּיְשָן הוּא לֹא מַתְחִיל אִתָּה, רַק חֶרֶש
זָן בָּהּ אֶת עֵינָיו וְשָׂשׂ עַל מָה שֶהֵן רוֹאוֹת:
מַשֶּהוּ עָנֹג וְגִבְעוֹלִי כָּזֶה, כְּמוֹ פֶּסֶל
דַּק שֶל גָּ'קוֹמֶטִי, עִם וַרְדוּת שֶל רֶנוּאַר.
אֲבָל merde, עוֹד בְּטֶרֶם יַסְפִּיק אוֹתוֹ עֶלֶם רוֹמַנְטִי לָזוּן בָּהּ, בַּנִּימְפָה
עַיִן שוֹקֶקֶת בַּפְרֵים הַפָּעוּר שֶל רִיסָיו הַבּוֹלְעִים אֶת יָפְיָהּ
כְּבָר הִיא מֻקֶּפֶת נְחִיל גְבַרְבָּרִים כְּמוֹ מַלְכַּת-הַדְּבוֹרִים בַּכַּוֶּרֶת
זוֹ שֶמִּמֶּנָּה מַמְרִיא, כַּזָכוּר, טוּר-זְכָרִים בְּעִקְבוֹת מַלְכָּתָם
שֶרַק הֶחָזָק בָּהֶם, זֶה שֶיִּגְבַּר עַל כֻּלָּם וְיַפְרֶה אוֹתָהּ, בִּינְגוֹ,
הוּא שֶחַיָּב לְשַלֵּם בְּחַיָּיו עַל מִלּוּי תַּפְקִידוֹ הַטִּבְעִי.
               
לֹא שֶהִיא לֹא נֶהֱנֵית, הוּא רוֹאֶה, מִטּוּרְנִיר זֶה, אוֹתָהּ נַעֲרֹנֶת,
אוֹתוֹ טוּר-דֶּה-טְרַאנְס שֶל עֶשְׂרוֹת מְחַזְרֶיהָ הַמַּזְמִינִים אוֹתָהּ אֶל רַחֲבַת-הָרִקּוּדִים,
רַק מַה, הִיא מַזְהִירָה אוֹתָם: "תָּבִינוּ, יֵש לִי פּוֹלְיוֹ,
שִתּוּק שֶכְּבָר אֵין בּוֹ שוּם שַאנְסִים לְדַאנְסִים כָּאן, כָּךְ שֶהֻזְהַרְתֶּם מֵרֹאש:
מַה שֶּמֻּסְתָּר מֵאֲחוֹרֵי פַּרְגּוֹד שִׂמְלַת הַמַּאכְּסִי
אֵינֶנּוּ בְּדִיּוּק רַגְלֶיהָ שֶל זִ'יזִ'י זַ'נְמֶר..."
 
זֶה עוֹשֶׂה, מִסְתַּבֵּר, אֶת שֶלּוֹ (אוֹ אוּלַי אֶת שֶלָּהּ, לְעוֹלָם אֵין לָדַעַת),
עֶשְׂרוֹת הַקָּבָלֶרִים מִתְנַדְּפִים אֶחָד-אֶחָד:
זֶה – מְגַמְגֵּם תֵּרוּץ דָּחוּק,
זֶה – כְּבָר מֵרִים רַגְלַיִם,
זֶה – מְאַלְתֵּר הִתְקַדְּמוּת מְזֹרֶזֶת, כְּמוֹ טֵיפּ ב-rewind, לְאָחוֹר.
עַכְשָיו הִיא נוֹתֶרֶת אִתּוֹ לְבַדּוֹ, עִם שְכֵנָהּ הַבַּיְשָן הַמּוֹצֵא בּוֹ
עֹז לֹא צָפוּי הַמַּדְהִים אַף אוֹתוֹ וְאוֹמֵר לָהּ: "שָמַעְתִּי הַכֹּל."
– "אָז מַה דַּעְתְּךָ עֲלֵיהֶם?" הִיא שוֹאֶלֶת וְזִיק מַמְזֵרִי בְּעֵינֶיהָ.
– "שֶאֵין הֵם שָוִים אֶת סֻלְיוֹת נַעֲלַיִךְ," אוֹמֵר הוּא בְּתֹם, וּמַסְמִיק.
– "הָיִיתָ רוֹצֶה בִּי לַמְרוֹת שֶאֲנִי אִינְוָלִידִית גְּמוּרָה?" הִיא שוֹאֶלֶת.
– "יֵש אִינְוָלִיד בְּרַגְלָיו," הוּא אוֹמֵר לָהּ, "וְיֵש, כְּמוֹ הַהֵם – בְּנַפְשָם."
– "מַה זֶּה אוֹמֵר?"
– "זֶה אוֹמֵר שֶהָיִיתִי חוֹטֵף אוֹתָךְ כְּמוֹ שֶאַתְּ, proper."           
– "לָמָּה?"
– "כִּי טֶרֶם רָאִיתִי בַּגַּן הַזֶּה פֶּרַח מַקְסִים שֶכָּמוֹךְ."
 
זֶה גוֹרֵם לוֹ לַפֶּרַח הַזֶּה, שֶהוּא הִיא, שֶגַּם הוּא יִתְלַקֵּחַ בְּאֹדֶם
מִגִּבְעוֹל צַוָּארָהּ עַד תִּפְרַחַת וַרְדוּת לְחָיֶיהָ. מַמָּש בְּאוֹתוֹ
רֶגַע פּוֹצַחַת תִּזְמֹרֶת אוֹתָם כַּבָּאִים בְּפוֹרְטִיסִימוֹ גְרוֹסוֹ:
לֶקֶט שֶל דַאנְס אָ לָה פְרַאנְס, קַרְמַנְיוֹלָה, זָ'אוָא, וַאלְס שֶל אוֹפְנְבַּךְ, זִ'יג.
וְכָאן, כָּאן מִתְגַּלָּה לוֹ הַפְתָּעַת חַיָּיו: הִיא קָמָה
בְּלִי הַתְרָאָה, בְּלִי הִסּוּס, בְּלִי לָתֵת לוֹ שְהוּת לְעַכֵּל אֶת הַשּוֹק,
אוֹסֶפֶת אֶת שוּלֵי שִׂמְלַת הַמַּאכְּסִי וְחוֹשֶׂפֶת
רַגְלַיִם אֵין-מוּם-בָּן, רוֹקְעוֹת, מְקַפְּצוֹת עַל מִשְעוֹל-הֶחָצָץ שֶבַּגַּן.
לַשֶּקֶר אֵין רַגְלַיִם, כָּךְ אוֹמֵר פִּתְגָּם יָדוּעַ,
רַק שֶבַּפַּעַם הַזֹּאת דַּוְקָא יֵש לוֹ וְדַוְקָא יָפוֹת לְהַלֵּל.
הִיא קוֹטֶפֶת אוֹתוֹ מִמִּסְעַד הַסַּפְסָל וְכוֹפָה עָלָיו סְטֶפְּס אַחַר טַנְגוֹ,
סְוִּינְג אַחַר סַמְבָּה וְדֶנְס אַחַר סַלְסָה, וְכָךְ, תּוֹךְ פִּזּוּז וְנִתּוּר
שוֹלֶפֶת מִכִּיסָהּ פֶּתֶק זָעִיר וּמוֹשִיטָה לוֹ, וְעִם שֶמְּצִיצָה בִּשְעוֹן-הַיָּד שֶלָּהּ, הַדַּק,
נִתֶּקֶת מִמֶּנּוּ כְּמִין סִינְדֶרֶלָה וְאָצָה לְעֵבֶר הַשַּעַר
בְּלִי לְפַסְפֵס לוּא גַם צַעַד אֶחָד מִפְּסִיעוֹת מְחוֹלָהּ הַטּוֹפֵף.
 
לְרֶגַע הָמוּם הוּא קוֹפֵא וְלִבּוֹ בּוֹ הוֹלֵם כְּתֻפֵּי הַתִּזְמֹרֶת,
רֵיחַ בָּשְׂמָהּ שֶל אוֹתָהּ טֶרְפְּסִיכוֹרֶה, אֵלַת מְחוֹלוֹתֶיהָ שֶל יָוָן, עוֹד בְּאַפּוֹ.
הוּא מֵצִיץ בּוֹ, בַּפֶּתֶק: מִסְפַּר טֶלֶפוֹן וְתוֹסֶפֶת ("צַלְצֵל לִי בְּשֶבַע").
מַשֶּהוּ חַם מְדַגְדֵּג בִּכְתֵפָיו, כְּמוֹ צָמְחוּ לוֹ כְּנָפַיִם שֶל אֵש.
         
צוֹעֵד כְּבַחֲלוֹם הוּא שָב כְּמוֹ זוֹמְבִּי לְמוֹנְמַרְטְר,
פּוֹל כְּבָר בַּבַּיִת, זוֹרֵק לוֹ סַרְקַסְטִית: "וּבְכֵן, מַר שוֹמֵר-הַמּוּסָר,
יֵש שוֹשַנִּים, שֶתֵּדַע לְךָ, גַם בְּפַּחֵי הָאַשְפָּה, מִיסְטֶר פֶּרְפֶקְט."
-"אֵין לִי סָפֵק," הוּא עוֹנֶה, "אַךְ אֲנִי
מַעְדִּיף אוֹתָן, קוֹלֶגָה,
בְּ- Jardin du Luxemburg..."
 
(מתוך "גלוּיוֹת פּריסאיוֹת")