וְעַל הַיְּהוּדִי הַצּוֹעֲנִי
 
לזכרו ההיסטורי המיוּסר והפּרוּע
של ה"הִיפִּי" הראשון בספרות העברית
שתרם לנו, מִצרור-עוניו, הִמְנוֹן
 
ב-10 באוקטובר האחרון מלאו בדיוק 100 שנה לפטירתו של מחבּר
 ההמנון הלאומי שלנו, "התקווה", המשורר-בּוהמיין-נווד נפתלי הרץ אימבּר
 (1909-1856). כיוון שהשנה חל תאריך זה בעת שהופעת המכתב העִתִּי נקטעה זמנית – נִדחה פִּרסוּמה של בּאלאדה זו, הרואה כאן אור לראשונה, לגיליון ה-500 החגיגי של המכתב העִתִּי, השוקד בִּמסירוּת ראוּיה לכל שבח על אִזכּוּר תרוּמתם העצומה, בחומר וברוח, של דורות קודמים בתולדות המהפּכה הציונית. שלא כמו בּוּרוּתו המחרידה של הדור הצעיר בדברי
ימיהם של חלוצי ההתיישבות והתרבות העברית בארץ, פרי הזנחתה האומללה של
מערכת החינוך שלנו (ושלא כנוהגם של סופרים מסויימים, הסבורים כי יש
"לפַנוֹת את השטח" ממורשתם של דורות קודמים) מאמין מחבּר בּאלאדה
צנועה זו בשימוּר זִכרם ובלימוד תולדותיהם ויצירתם של האבות
המייסדים, מתוך אמוּנה עזה כי אין ממזרים בתרבּוּתו הלאומית
של עם, וכי כל דור יש לו אבות רוחניים חוּקיים למהדרין,
גם אם הוא מתמרד כנגדם ומתכּחש לשווא
לעוּבדה גֶנֶטִית זו...
 
אֵין שוּם דָּבָר פָּחוֹת סָבִיר וְרַצְיוֹנָלִי מִן הָרַצְיוֹ
הַמִּתְעַלֵּם מִכָּל גִּלּוּי אִי-רַצְיוֹנָלִי בְּחַיֵּי
אָדָם אוֹ עַם, וּמֵאַחַר שֶתּוֹפָעַת הָלוּצִינַצְיוֹת
וּשְלַל סֵיאַנְסִים סְפִּירִיטִיסְטִיִּים שֶפֶּתַע מִתְחַיֶּה
בָּהֶם הַצֹּרֶךְ הַנּוֹאָש בְּהִדָּבְרוּת חַיָּה עִם אֵלֶּה
שֶכְּבָר אֵינָם בֵּין הַחַיִּים, גַּם מְעוֹרֵר וְגַם מֵקִים
לְמִין תְּחִיָּה רִגְעִית, כְּמוֹ בְּשִחְרוּר אָסִיר מִתָּא-הַכֶּלֶא,
אֶת הָרוּחוֹת מִבּוֹר קִבְרָם שֶל אֲהוּבֵינוּ הַנְּמַקִּים
בַּאֲפֵלַת יֹרְדֵי דוּמָה – וּמֵאַחַר שֶפֶנוֹמֶנָה
לֹא-רַצְיוֹנָלִית שֶכָּזֹאת תּוֹקֶפֶת בְּעִתּוֹת-מַשְבֵּר
אִם שֶל יָחִיד אוֹ שֶל אֻמָּה, בְּעֹז שֶאֵין עוֹד תְּרוּפַת-מֶנַע
שֶתְּנַטְרֵל אוֹתָהּ סוֹפִית מִן הַתְּשוּקָה לְהִתְחַבֵּר
(וְלוּא רַק בִּתְזוּזַת כּוֹסוֹת עַל פְּנֵי שֻלְחָן אֲפוּף בְּחֹשֶךְ
אוֹ בְּסִדְרָה שֶל הַקָּשוֹת, אוֹ דֶרֶךְ "מֶדְיוּם" מְתַוֵּךְ)
עִם הַמֵּתִים שֶאוֹר זִכְרָם קוֹרֵן בָּנוּ כְּאַבְנֵי חֹשֶן
כִּי הֵם אַף פַּעַם לֹא מֵתִים בָּנוּ, בְּלִי לָמָּה וּבְלִי אֵיךְ –
וַדַּאי זָכוּר עוֹד לַצִּבּוּר כִּי צַנְחָנִים רַבִּים הָיוּ כָּאן
מִתְקַהֲלִים לָהֶם בִּימֵי-שָנָה לְמוֹת עֲמִיתֵיהֶם
בְּמִין סֵיאַנְס סְפִּירִיטוּאָלִי בּוֹ חָזְרוּ וְהֶחֱיוּ כָּאן
בְּגַעֲגוּעַ-אֵין-מַרְפֵּא אֶת חֹם זִכְרָם שֶל מֵתֵיהֶם
וְאַף כִּי כָּל סֵיאַנְס כָּזֶה הוּא אַקְט מְאֹד לֹא רַצְיוֹנָלִי
שֶכֵּן לַשֵּׂכֶל הַיָּשָר הוּא סְטִירַת-לֶחִי וְעֶלְבּוֹן
הוּא כָּךְ אוֹ כָּךְ עוֹנֶה עַל אֵיזֶה צֹרֶךְ עַז, אֶמוֹצְיוֹנָלִי
שֶדַּוְקָא רַצְיוֹ פְּקוּחַ-עַיִן הַלּוֹקֵחַ בְּחֶשְבּוֹן
כָּל תּוֹפָעָה, לוּא גַם אֶקְסְצֶנְטְרִית וְחוֹרֶגֶת מִכְּלָלָיו,
חַיָּב, אַף אִם אֵינוֹ שָלֵם אִתָּהּ, לִכְלֹל בְּשִקּוּלָיו.
 
וְכָךְ קָרָה שֶלֹּא מִזְּמַן, בָּעֵת הַזֹּאת, שֶנִּיהִילִיזְם
כּוֹסֵס בָּנוּ כִּנְחִיל-טֶרְמִיטִים עָט עַל כָּל חֶלְקָה טוֹבָה
וְהַצִּינִיזְם מִתְגַּדֵּר בְּשֵם חָדָש, "פּוֹסְט-צִיּוֹנִיזְם"
וּשְתַמְּטָנוּת-גִּיּוּס הִיא טְרֶנְד נָפוֹץ בִּמְקוֹם שֵרוּת-חוֹבָה
וְזִילוּתָם שֶל עֲרָכִים הַמַּבְדִּילִים בֵּין עַם לְעֵדֶר
פְּלוּס תַּסְבִּיכֵי שִׂנְאָה עַצְמִית חוֹבְרִים מִבַּיִת לְשִׂנְאַת
אוֹיְבִים מִחוּץ, שָעָה שֶאִיש אֵינוֹ קוֹרֵא כַּיּוֹם לַסֵּדֶר
אֶת הַטּוּרְקִים אוֹ אֶת הָאוֹסְטְרִים הָאוֹסְרִים עַל הַשְמָעַת
הִמְנוֹן עַמָּם שֶל מְנַצְּחִים, זוֹכֵי גָּבִיעַ, מִשֶּלָּנוּ
בְּסִיּוּמֵי תַּחֲרֻיּוֹת סְפּוֹרְטִיבִיּוֹת בְּחוּ"ל, וְנוֹן-
קוֹנְפוֹרְמִיּוּת אָפְנַת-הַבּוּז שֶל לִיקְוִידָטוֹרִים שֶבָּנוּ
כְּבָר מַכְרִיזָה עַל מְכִירַת-חִסּוּל שֶל דֶּגֶל וְהִמְנוֹן –
 
דוְקָא בְּעֵת כָּזֹאת יָשַבְנוּ, חֶבֶר תִּמְהוֹנִים שֶטֶּרֶם
קָבְרוּ בֵּין צֶמֶד מֵרְכָאוֹת אֶת הַחֲלוֹם הַצִּיּוֹנִי
כְּתִקְוָתָם שֶל שוּעָלִים קְטַנִּים הַמְּחַבְּלִים בַּכֶּרֶם
שֶשֳּרָשָיו עַזִּים מִכָּל שוּעָל נוֹאָל וְקִיקְיוֹנִי
וְתוֹךְ כְּדֵי שִׂיחַת-רֵעִים בִּדְבַר אוֹתוֹ הִמְנוֹן נוֹשָן
שֶעַל מִדַּת חִיּוּנוּתוֹ וּתְקֵפוּתוֹ מֵעִיד הַזַּעַם
שֶהוּא מַצְלִיחַ לְעוֹרֵר עוֹד בֵּין שֹוֹנְאֵינוּ (אֵין עָשָן
בְּלִי אֵש שֶכָּל הַמִּתְאַמְּצִים לְכַבּוֹתָהּ רוֹאִים כָּל פַּעַם
לְדַאֲבוֹן לִבָּם כִּי אֵין הַזְּמַן, אוֹתוֹ חַסְלָן מֵמִית,
זוֹכֶה לְשֶמֶץ הַצְלָחָה בְּזוֹמְמוֹ לִשְטֹף כַּמַּיִם
אֶת שַלְהַבְתָּהּ שֶעַד הַיּוֹם הִיא רֶלֶוַנְטִית כְּתָמִיד
כִּי אִם אוֹיְבֶיהָ עַקְשָנִים הִיא עַקְשָנִית מֵהֶם כִּפְלַיִם) –
 
וּבְכֵן, שָעָה שֶשָּם יָשַבְנוּ וְדִיסְקַסְנוּ בַּנוֹשֵׂא
אִם יֵש תִּקְוָה לְ"הַתִּקְוָה" אוֹ שֶמִּזְּמַן הִיא כְּבָר passé
נִכְנַס לְפֶתַע אֶל הַחֶדֶר, כְּמִין רוּחַ-רְפָאִים 
מִין הוֹמְלֶס זָר וְדֵי מוּזָר שֶמֵּעוֹלָם עַד אוֹתוֹ רֶגַע
לֹא רְאִינוּהוּ, וְרוֹעֵד כֻּלּוֹ, בְּאֵבָרִים קְפוּאִים
מִכְּפוֹר הַחֹרֶף שֶבַּחוּץ, כְּאִיש מֻכֵּה כָּל בְּרוֹךְ וָפֶגַע
הִשְעִין לַכֹּתֶל מִטְרִיָּה קְרוּעָה, נִעֵר עַצְמוֹ מִשְּלַל
טִפּוֹת הַגֶּשֶם שֶהָפְכוּ אוֹתוֹ לְמִין מַרְזֵב עַל שְתַּיִם
וְכָךְ, בְּלִי אַקְדָּמוּת מִלִּין, מִלֵּא מִיָּד אֶת הֶחָלָל
שֶל תַּדְהֵמַת כָּל הַצּוֹפִים בּוֹ וּלְתַדְהֵמַת כָּל עַיִן
סָחַט מִמֵּי-הַגֶּשֶם עֲנִיבַת-פַּרְפַּר, שֵׂעָר פָּרוּעַ
וּפְרָק מָהוּהַּ, בְּחָזוּת שֶל כֶּלֶב דַּל (בְּיִידִיש "הוּנְד")
וּשְנוּק שִעוּל גָּנַח: "אֲנִי הוּא הַמְּשֻגָּע, רוֹעֵה-הָרוּחַ
הַבּוֹהֶמְיָן וְהַשַּתְיָן,
נַפְתּוּלִי-הֶרְץ
הַוַּגַבּוּנְדּ."
 
וְהֵטִיל תַּחְתָּיו
מִזְוָדָה בְּלוּיָה, שֶבְּאֹרַח פֶּלִי
כְּשִכּוֹר מֻכֶּה בִּקְטָטוֹת-רְחוֹב נֶחְבְּשָה כַּדִּין
תַּחְבּוֹשוֹת-נֵכָר, תָּוִיּוֹת-עָרִים, פֻּנְדָּקִים, מוֹטֶלִים:
לֶמְבֶּרְג,
וִינָה,
קוֹנְסְטַנְטִינוֹפּוֹל,
עוֹף-הַנְּדוּדִים.
 
וְאוֹתָם פְּתָקִים הַמֻּדְבָּקִים כְּעוֹר אוֹ נֶשֶל
עַל מִזְוָדָתוֹ כְּעֵדוּת שִבְתּוֹ בְּכָל עִיר וָעִיר
הֵם אַלְבּוֹם-בּוּלִים שֶל אַסְפַן-תְּלָאוֹת, כָּל צִבְעֵי-הַכֶּשֶל:
רָעֵב בְּפָּרִיס, בְּלִי פְּרוּטָה בִּנְיוּ-יוֹרְק, חֲסַר-גַּג בְּקָהִיר,
שִכּוֹר בְּבֶּרְלִין, הֲלוּם-שְנַאפְּס בְּסֶנְט-לוּאִיס, מַסְטוּל בְּפִילָדֶלְפִיָה (בַּחוּץ גָּבַר הַגֶּשֶם),
"רֵיקִים וּפוֹחֲזִים," אָמַר בְּלַהַג גָּלִיצָאִי, "הַפּוֹחֲזִים זֶה אָנוּ, חֶבְרֶה: כֹּהֲנֵי-הַשִּיר
וְהָרֵיקִים זֶה הֵם, רֵעַי – הַיֶּשַע וְהַפֶּשַע,
הַשְּנוֹרְרוֹת וְהַשִּכְרוּת שֶיֵּש לָהֶן מְחִיר
בַּכִּיס וּבַבַּקְבּוּק (הַמִּתְרוֹקְנִים תָּמִיד לִפְנֵי שֶ-
יוֹצֵא לָנוּ לִמְצֹא כָּאן אֵיזֶה
מֶצֶנָט אוֹ גְבִיר...")
 
 
  
 
וּפָתַח, בַּהֲבָרָה אַשְכְּנָזִית כָּזֹאת, חוֹרֶקֶת
אֶת אוֹתָהּ תֵבַת-פַּנְדּוֹרָה הַקְּרוּיָה גַם "צ'וֹמֶדָן",
אֶת מִזְוֶדֶת-נְדוּדָיו הַחֲבוּלָה, הַמְּצֻ'קְמֶקֶת
וְהוֹצִיא מִשָּם בִּשְווּנְג שֶל שְלִיפַת חֶרֶב מִנָּדָן
כְּעוֹשֵׂה-לְהָטִים הַשּוֹלֶה, הוֹקוּס-פּוֹקוּס, יוֹנָה אוֹ אַרְנָב מִצִּילִינְדֶּר
וּבִמְחִי מַטֵּה-קֶסֶם גּוֹבֵר עַל כָּל חֶסֶם וּכְמוֹ מִקִּבְרוֹ מְעוֹרֵר
אֶת כָּל הָאִינְוֶנְטָר הַבִּיוֹגְרָפִי שֶלּוֹ, פִיקְס, שֶכָּל אָדָם מִן הַיִּשּוּב, אִם רַק אֵינֶנּוּ בְּלִינְדֶר
מִיָּד הָיָה מַבְחִין כִּי הַבַּרְנָש הַזֶּה צוֹרֵר בּוֹ בִּצְרוֹר חַיָּיו, חַיֵּי הַמְּשוֹרֵר-הַמְּשְנוֹרֵר,
אֶת כָּל קוֹמְפְּלֶט שִגְיוֹנוֹתָיו שֶל בִּיטְנִיק וְשֶל הִיפִּי
הַרְבֵּה לִפְנֵי הַהִיפִּים וְהַבִּיטְנִיקִים, כִּי הוּא
מִין בִּיטְנִיק-בְּרֵאשִית'נִיק אוֹ מִין הִיפִּי פְּרוֹטוֹטִיפִּי
שֶל בִּיטְנִיקִים וְהִיפִּים שֶעוֹד טֶרֶם נִבְרְאוּ.
 
וְכָךְ אֵרַע
שֶכָּל יוֹשְבָיו שֶל אוֹתוֹ חֶדֶר
(דְהַיְנוּ אָנוּ) נִתְמַזֵּל לָהֶם הַצַּ'אנְס
לִהְיוֹת עֵדִים לְמִין אַטְרַקְצְיָה מְיֻחֶדֶת
שֶבָּהּ הַ-host פּוֹגֵש בְּ-ghost כְּמוֹ בְּסֵיאַנְס
וְאוֹתָהּ רוּחַ-רְפָאִים שֶכְּמוֹ נֵעוֹרָה
מֵאָה שָנִים אַחַר שֶמֵּתָה, אַלְלַי,
דּוֹלָה לָהֶם מִתּוֹךְ אוֹתָהּ תֵּבַת-פַּנְדּוֹרָה
זֶה אַחַר זֶה, כִּסְפִירַת-מְלַאי (אוֹ סְפִירַת-בְּלַאי):
כּוֹכָב כָּבוּי שֶל שִבְרוֹן-לֵב וְאַשְלָיָה
וּצְרוֹר שִירִים בַּחֲרוּזִים שֶל יָד שְנִיָּה
וּמִנְהֲגֵי-הֶפְקֵר שֶקַּל לִרְאוֹת בַּהֵמָּה
בַּמֶּה נִכָּר מוֹתַר אָדָם מִן הַבּוֹהֶמָה
וְהוֹלְלוּת שֶל עַרְס-בּוֹעֵטִיקָה כּוֹפֶרֶת
בְּכָל קוֹנְבֶנְצְיָה, וְחַיִּים מִיָּד לַפֶּה
בֵּין פִילַנְתְּרוֹפּ לְעֵת-מְצוֹא וְעֵט-עוֹפֶרֶת
וּבֵין צְנִיחָה לְעֹנִי מַר שֶלֹא יַרְפֶּה
וַהֲוָיָה שֶל נָע-וְנָד'נִיק שְדוּד-מַרְגּוֹעַ
וְהַצְלָחוֹת שֶאִם זוֹכִים בָּהֶן לִנְגֹּעַ
וְלַשִּׂמְחָה לָתֵת חִבּוּק, כְּיֵש מֵאַיִן
הַכֹּל נִמְחָה בִּשְלוּק-בַּקְבּוּק, כְּיָי"ש מִיַּיִן,
וַחֲלוֹמוֹת הַמִתְבַּדִּים תָּמִיד בְּיֹקֶר
עִם הַהֶנְגְאוֹבֶר הַגּוֹבֶה, כְּחוֹב שָמוּר
לְכָל שַתְיָן אֶת נִקְמָתוֹ בְּבוֹא הַבֹּקֶר
(וְרַק הָעֶצֶב בְּחִנָּם, חִנָּם גָּמוּר).
 
וְכָךְ פִּתְאֹם,
מִשִּכְרוֹנוֹ הָאַלְכּוֹהוֹלִי וְהַלִּירִי,
כְּבַעֲלַת-הָאוֹב הַהִיא שֶבְּעֵין-דּוֹר אֶל מוּל שָאוּל
וּכְמוֹ אוֹתָן מְכַשֵּפוֹת שֶל מִיסְטֶר מַקְבֶּת הַשֶּקְסְפִּירִי
הוּא אָץ לִדְלוֹת לָנוּ מִתּוֹךְ הַ"צּ'וֹמֶדָן" הַלֹּא נָעוּל
אֶת ghost רוּחוֹ שֶל הַקִּירָ"ה פְרַנְץ-יוֹזֶף, גְּדוֹל הַקֵּיסָרִים
שֶלּוֹ הִקְדִּיש הוּא, לִצְלִילֵי הַוַּאלְס שֶל שְטְרַאוּס,
פּוֹאֶמַת-שְמַאלְץ שֶשְּמָהּ הוּא "אוֹיְסְטְרִיָא", וּבִזְכוּתָהּ הִתְרִים
אֶת כְּבוֹד הַקַּיְזֶר – תּוֹךְ מָעוֹף שֶל פְלֶדֶרְמַאוּס
לִמְרוֹם גָּבְהֵי הַהַצְלָחָה – בִּסְכוּם-עָתֵק שֶל שְׂכַר-סוֹפְרִים
אֲבָל הָעֹנִי שוּב מַשְלִיךְ אוֹתוֹ (אָרַאוּס!)
יָשָר מִכָּל הַמַּדְרֵגוֹת שֶל מַנְעַמֵּי חַיֵּי גְּבִירִים
לִתְהוֹם שִפְלָם שֶל הַדַּלּוּת וְשֶל הַכָּאוֹס
שֶכֵּן אָמְנָם כִּבְּדוֹ הַקַּיְזֶר בִּסְכוּם רָב אַךְ הוּא אֵינוֹ
מַשְׂכִּיל לִשְמֹר עָלָיו – וְכָךְ, בְּלִי חוּש-פְּרַגְמַטְיָה
בִּמְקוֹם לָתֵת בַּכִּיס הוֹנוֹ הוּא שוּב נוֹתֵן בַּכּוֹס עֵינוֹ
וְאֶת יֵינוֹ בִּמְעֵי בִּטְנוֹ, כִּמְלוֹא אַמְבַּטְיָה
וְשוּב חוֹזֵר וּמִתְמַרְזֵחַ בִּקְלוֹנוֹ וְשִכְרוֹנוֹ
עַל תֶּקֶן שְלוֹךְ שֶהוּא גַם שַתְיָא וְגַם שַטְיָא.