תחזקנה ידי הוצאות הספרים והרשתות של חנויות הספרים המוכרות 4 כותרים ב-100 שקלים! – המוכרות במבצע הזה, ובדומים לו, אפילו כותרים חדשים שזה עתה יצאו לאור ומחירם הנקוב 88 שקלים העותק!
וזאת למה? – כי אין דרך טובה יותר להיפטר מהמלאים הענקיים של ספרי הקריאה, מקור ותרגום, שגודשים את מחסני ההוצאות ורשתות המכירה של הספרים, שאחרת אין ברירה אלא למכור אותם בשקל העותק לגריסה במפעלי נייר חדרה, כפי שהיה גורלם של אלפי העותקים של ספריית "תרמיל".
מצד שני, מי יקנה ספר חדש ב-88 שקלים כאשר ב-100 שקלים אפשר לקנות אותו + 3 כותרים נוספים? – לכן המבצע כדאי מאוד גם לספרים חדשים.
פגיעה ברווחי הסופרים? קשקוש! על מה הם מתלוננים? – זה שוק חופשי. הסופרים החשובים, המפונקים ורבי המכר – לא ניזוקים כלל מ-4 ב-100 – מאחר שהקהל השפוט שלהם יקנה אותם בכל מחיר גם אם הם בלתי קריאים ורכישתם אינה אלא מצוות אנשים מלומדה לשיחות ליל שישי.
ואילו מרבית הסופרים הלא-מפונקים, אלה שאינם שולחים מכתבי תלונה מתוקשרים לשרת התרבות, ("הארץ", 23.12) – מעדיפים להימכר באלפִים במבצעי "4 ב-100" מאשר רק במאות או בעשרות עותקים במחיר הנקוב. כי לסופר אמיתי לא רק התמלוגים חשובים אלא בראש ובראשונה חשוב לו שעותקי ספריו יזכו לתפוצת המכירה הרחבה ביותר, ובכל מחיר!
אז יופי שזה כואב לכם! פטריצים!
הצורך לצאת במבצעי הוזלה נובע מכך שבישראל מופיעים יותר עותקים של כותרים חדשים (חלקם במימון חיצוני של מוסדות ושל הסופרים עצמם) – מכפי מה שקהל הקונים יכול להכיל, לבלוע ולאחסן במדפיו, מה עוד שארונות הספרים כבר יצאו מזמן מהסלונים של האינטליגנציה הנובו-רישית העברית ובמקומם באו המטבחים בתור קיר רביעי מסריח בישול.
האיסור על הוזלות ספרים כמוהו כאיסור על רשתות השיווק לצאת במבצעי הוזלה – וחיובן למכור רק מוצרים יקרים במחירם המלא.
בכל הסכם שנחתם עם סופר בארץ, ואני משוכנע שכך נהוג גם בעולם, זכותו של המו"ל לקבוע את מחיר הספר כראות עיניו ואין לסופר שום זכות להתערב בנושא העסקי הזה, ובצדק.