יוסי גמזו
שְנַיִם קְצָרִים מְאֹד
1.
לֹא טוֹב לָמוּת
אֲפִלּוּ לֹא בְּעַד אַרְצֵנוּ
וְלִפְעָמִים אֲפִלּוּ לִחְיוֹת לֹא טוֹב, אֲבָל
טִיט הַתִּקְוָה הַדַּק, הַמָּרוּחַ כְּמוֹ דְבַש עַל לֶחֶם
בֵּין כָּל שְתֵּי לִבְנֵי-סִילִיקָט שֶל בֵּינְתַּיִם,
שֶל אֵיכְשֶהוּ,
עוֹד,
אוּלַי,
הַסִּינְקוֹפָּה הַזֹּאת בֵּין יֵאוּש לְעַל-אַף וּבֵין קַפְקָא לְדַוְקָא –
זֶה כָּל מַה שֶּיֵּש לִי: כָּל-כָּךְ מְעַט
וְכָל-כָּךְ הַרְבֵּה.
2.
אֲנִי רוֹצֶה לְהַגִּיד
דָּבָר אֶחָד אוֹ שְנַיִם
בְּלִי פַּחַד, עַד הַסּוֹף, כְּמוֹ שֶצָּרִיךְ, כְּמוֹ שֶשָּוָה
הַהִתְיַסְרוּת הַסִּיזִיפִית הַזֹּאת: לְדַיֵּק אֶת הַסֵּבֶל עַד מַחַט,
אֶת הַכְּאֵב,
אֶת הָאַהֲבָה.
רוצים גישה מלאה לכל הגיליונות?
הצטרפו לאתר וקבלו גישה לארכיון של למעלה מ-2,100 גיליונות עם אלפי מאמרים, שירים ויצירות ספרותיות.
הצטרפו לאתר