את ההערה-בסוגריים שלי, בפרק מאת שרה ורמי בן-ראובן, "נשים עבריות בדמשק 1917-1918, האסירה מהחאן" (גיליון 511), על חיה רוּטמן, כדלקמן –
ברוך ראב לא היה חבר ניל"י. העתק זהה של השיר מצוי כל השנים גם בארכיון אהרנסון בזיכרון. השיר לא נכתב כלל לשרה אהרנסון. הסיפור על כך שאבשלום לא היה יוצא למידבר אילו שרה נעתרה לו להינשא לו, ניראה לי לא אמין. הם חיו יחד בחדר אחד בתחנת הניסיונות בעתלית גם בעודה עדיין אשת איש.
אני מבקש להרחיב כאן כדלהלן:
ברוך ראב לא היה חבר ניל"י. עותק מקורי של השיר מאותה מכונת-כתיבה מצוי בארכיון של משפחת אהרנסון בזיכרון. השיר לא נכתב לשרה אהרנסון. את המקור הבאנו במסגרת סיפוריו של ברוך ראב בן עזר על תקופת ניל"י, ולא היה לשיר שום צורך בעריכה של אהרן אמיר. אבשלום ושרה חיו יחד בחדר אחד בחוות הניסיונות בעתלית בעוד שרה היא אשת-איש – והעכבה היחידה שלה שלא להינשא לאבשלום, גם לאחר שהיתה ודאי מתגרשת מבעלה חיים אברם – היא התחייבותה של שרה כלפי אחותה הצעירה רבקה, ארוסתו של אבשלום (אך שכנראה לא אותה אהב אבשלום מבין השתיים) – והיא נמצאה אותה תקופה בארה"ב, וספק אם אי פעם היה אבשלום נושא אותה לאישה, גם אלמלא נהרג.