קו פרשת המים במלחמות ישראל-ערב הוא מלחמת יום הכיפורים. במלחמה זו הבינו הערבים שאין ביכולתם לנצח את צה"ל במלחמה כוללת. העובדה שמלחמה, שפרצה בהפתעה רבתי, בתנאי פתיחה נדירים באיכותם מבחינתם, הסתיימה 101 ק"מ מקהיר ו-40 ק"מ מדמשק, היא הסיבה לכך שמאז הם לא העזו עוד לנסות.
הסורים למדו לקח נוסף בעקבות מלחמת יום הכיפורים. לא זו בלבד שהובסו בשדה הקרב, הם גם לא הצליחו להניע תהליך שיסיג את ישראל מהגולן. ישראל נסוגה, אמנם, מהמובלעת שכבשה בתוככי סוריה במלחמה, ומהעיירה קונייטרה, אך הגולן נשאר בידי ישראל ואף יישוב לא נעקר. בשנים שלאחר המלחמה קמו יישובים רבים בגולן, 5 שנים אחרי המלחמה קמה קצרין – עיר הגולן ו-8 שנים אחרי המלחמה סופח הגולן לריבונות ישראל.
הגבול השקט ביותר של ישראל, מזה 36 שנים, הוא הגבול עם סוריה. לפחות כל עוד ישראל יושבת על הגולן, סוריה תשמור על המציאות הזאת ולא תתקוף את ישראל.
והנה, קם שר הביטחון של מדינת ישראל, ומאיים על אזרחי ישראל במלחמה עם סוריה, אם ישראל לא תיכנע לדרישות הסוריות. לא זו בלבד, הוא אף מודיע, שאחרי המלחמה הזאת ישראל תדון עם סוריה על נסיגה מהגולן.
מה המסר שמקבלים הסורים מדברים אלה? כדאי להם לפתוח במלחמה עם ישראל, כיוון שגם אם יפסידו בה, בעקבותיה ישראל תיסוג מהגולן. זו כמעט הזמנת מלחמה.
תפקידו של שר הביטחון הוא לספק ביטחון למדינת ישראל. בסיס תורת הביטחון של ישראל הוא קודם כל מניעת מלחמה, באמצעות הרתעה. במצב בו הערבים ידעו שאם יתקפו את ישראל – כל שטח שיאבדו במלחמה יאבד להם לצמיתות, לא תהיינה עוד מלחמות. זאת הרתעה. במקום זאת, אומר שר הביטחון לסורים, שאם יתקפו את ישראל, יקבלו כפרס את הגולן. בכך מועל אהוד ברק בתפקידו. מה הפלא, שכעבור יומיים שר החוץ הסורי מאיים על ישראל במלחמה; איום כמותו לא נשמע שנים רבות? זוהי תוצאה ישירה של דברי ברק. במקום שר הביטחון, ברק הוא שר אי הביטחון.
יומיים אחרי נאומו השערורייתי בפני סגל הפיקוד של צה"ל, נאם ברק בכנס הרצליה ובנאומו איים, שללא הסכם עם הפלשתינאים תהיה ישראל "מדינת אפרטהייד". ישראל נמצאת היום תחת מתקפה קשה של דה-לגיטימציה לעצם קיומה, אותה מובילה קואליציה בלתי קדושה של הפלשתינאים, האסלאם הקנאי, השמאל הרדיקלי, הימין האנטישמי באירופה בסיוע של גורמי שמאל קיצוני בישראל. האסטרטגיה של המתקפה, היא ניסיון להפוך את ישראל למדינה מצורעת, באמצעות הוקעתה כ"מדינת אפרטהייד", ובכך להביא לקריסתה, כפי שקרסה מדינת האפרטהייד האמיתית, דרום אפריקה. מסע הדה-לגיטימציה נגד מדינת ישראל (שבמהלכו כמעט והוצא צו מעצר נגד ברק בעת ביקורו בבריטניה) הוא האיום החמור ביותר היום על ישראל.
שר הביטחון של ישראל מספק נשק כבד לידי האויב, כאשר הוא משתמש בצירוף המילים המתועב הזה, בהקשר של מדינת ישראל (וכלל לא חשוב, לצורך זה, הקשר דבריו).
שתי התבטאויותיו חסרות האחריות של ברק השבוע, מעוררות ספקות כבדים באשר לשיקול דעתו וכשירותו למלא תפקיד של שר ביטחון בישראל.
סר הביטחון בשר הביטחון.
2. קתות לגרזנים
מחבל תופס מחסה מאחורי ילדה ומכוון את נשקו לעברי ילדיי. מה עליי לעשות?
ניתן לתת תשובות שונות לשאלה זו, אך יש רק תשובה מוסרית אחת – עליי לעשות הכל כדי להגן על ילדיי, ולשם כך עליי לנטרל את המחבל. כיוון שמדובר בחלקיקי שנייה, עליי לירות בו מיד על מנת להרוג. אם כתוצאה מכך תפגע הילדה האומללה, שמאחוריה התחבא המחבל, זה מצער מאוד, אך זה הכרח בל יגונה. כל האשמה על מותה, היא על ראשו של המחבל.
התיאור הזה הוא מבצע "עופרת יצוקה" בקליפת אגוז. המחבלים, שירו במשך 8 שנים במכוון לעבר אוכלוסייה אזרחית ישראלית מתוך רצון להביא להרג ולהרס מרביים, עשו זאת מתוך אוכלוסייה אזרחית בתוכה הסתתרו. האפשרויות שניצבו בידינו, היו להסכין עם המשך הפשע המתמשך הזה נגד האנושות, או למלא את חובתה של המדינה לאזרחיה ולממש את זכות ההגנה העצמית שלנו, גם במחיר פגיעה מצערת באזרחים.
מיעוט האזרחים שנהרגו, ביחס למספרי האזרחים ההרוגים בפעולה של כל צבא אחר, כולל צבאות מערביים כמו הצבא האמריקאי בעיראק ובאפגניסטן, צבאות נאט"ו בקוסובו וכו' (הרי לא נשווה עצמנו, חלילה, לתורכיה או למדינות ערביות), מעיד על כך שגם במצב הבלתי אפשרי הזה, צה"ל מוסרי יותר מכל צבא אחר, ומקפיד ככל הניתן על טוהר הנשק ומוסר הלחימה.
חריגות בודדות של חיילים יחידים היו מן הסתם, בניגוד מוחלט למדיניות צה"ל. צה"ל חוקר ובודק, והאחראים לבטח יעמדו לדין, כפי שהיה בעבר. עם זאת ברור, שאם יש מדינה בעולם ויש צבא בעולם, הרחוקים מהמושג "פשעי מלחמה", אלו מדינת ישראל וצה"ל.
איך זה, אם כן, שדווקא לצה"ל מודבקת התווית הזו? איך זה שדווקא ישראל נשפטת בקנה מידה ייחודי לה, השונה מכל קנה מידה שבה נשפטות שאר מדינות העולם? איך כל דבר שקר, הסתה והשמצה המוטח בישראל נשמע לגיטימי ורבים מקבלים אותו כ"עובדה"?
הסיבה לכך היא מסע אנטי ישראלי מתוכנן, מתוזמר ועתיר ממון ומולו מחדל הסברה מתמשך של ישראל.
זכות ההגנה העצמית היא זכות מוקנית לכל מדינה ומדינה. אין מדינה ללא זכות להגנה עצמית. אין משמעות למושג מדינה, ללא זכות זו. מי ששולל את זכות ההגנה העצמית של מדינת ישראל, שולל למעשה, את זכות קיומה של מדינת ישראל. לא בכדי, תעמולת הזוועה ותעשיית השקר נגד מימוש זכות ההגנה העצמית של ישראל, הם חלק ממסע דה-לגיטימציה לקיומה של מדינת לאום יהודית. הא בהא תליא. עלינו להתייחס לשלילת זכות ההגנה של ישראל, כאל שלילת זכות קיומה. עלינו להיאבק במגמות הדה-לגיטימציה לזכות ההגנה של ישראל, כאל מאבק על קיום המדינה.
חוד החנית במערכה האנטי ישראלית הזו הוא דו"ח גולדסטון. גוף אנטי ישראלי קיצוני הטיל על גולדסטון לכתוב דו"ח ש"יוכיח" שישראל ביצעה פשעה מלחמה. גולדסטון מילא היטב את התפקיד שיועד לו. הדו"ח שלו שקרי, נבזי, חד צדדי ומגמתי. משמעותו היא שטרוריסטים המסתתרים בתוך אוכלוסיה אזרחית חסינים מפני תגובה. מאחר ואת המלחמה הנבזית נגד ישראל ואזרחיה מבצעים טרוריסטים המסתתרים בתוך אוכלוסיה אזרחית, משמעות הדו"ח היא שאסור לישראל להתגונן מפני הטרור הפוגע באזרחיה. משמעות הדבר היא נטילת זכות ההגנה מידי ישראל ובמילים אחרות – דה לגיטימציה לזכות קיומה של ישראל.
מי ששולל את זכות קיומה של מדינה אחת בלבד – המדינה היהודית, הוא אנטישמי. כן, גם אם הוא יהודי. ואכן, הדבר המזעזע ביותר בדו"ח גולדסטון, הוא העובדה שיהודי חתום עליו.
גולדסטון אינו לבד. חלק ניכר מה"חומר" עליו הוא ביסס את הדו"ח, נמסר לו מגורמים ישראליים. הגורמים הישראליים הללו – כמוהם כאותם ענפים שהתנדבו לשמש קתות לגרזן, שנועד לגדוע את העץ שצימח אותם.
מיהם אותם גורמים? הגורמים הללו הם גופים קיקיוניים של שמאל רדיקלי אנטי ציוני; קיקיוניים מבחינת מספר החברים בהם, אבל משומנים היטב בכסף. הרבה הרבה כסף. מהיכן הכסף?
תחקיר יסודי ומעמיק, שערכה תנועת "אם תרצו", מצא את התשובה לשאלה. 16 האירגונים שסיפקו 92% מה"הוכחות" עליהם התבסס דו"ח גולדסטון, ממומנים מאותו מקור – "הקרן החדשה לישראל".
על רשויות החוק לבדוק את חוקיות המימון הזה. אך חשוב יותר – על החברה הישראלית להוקיע ולהקיא את הקרן הזאת, את העומדים בראשה, את התורמים לה.
3. מלחמת תרבות
יש לו את זה... אריה דרעי לא איבד את הכישרון לומר במקום הנכון את הדבר הנכון כדי לעשות כותרות ולחזור לתודעה הציבורית, ולו ליום-יומיים. הפעם הוא עשה זאת בכנס הרצליה, עת אמר שאין תרבות ליהדות החילונית ומה שיש לה להציע זה "האח הגדול".
כצפוי, עוררו דבריו סערה ציבורית, כאשר החילונים שהגיבו על דבריו שיחקו את המשחק שלו; את המשוואה על פיה הברירה היא בין מה שמייצג אריה דרעי לבין "האח הגדול".
אין לי עניין לסייע לדרעי לחזור למרכז התודעה. מדוע, אם כן, גם אני במגיבים? כיוון שאני שמח על עצם העובדה שסוגייה תרבותית מגיעה לכותרות, ועל כך מגיע לדרעי הקרדיט.
אני בעד מלחמת תרבות. מלחמת התרבות בה אני מצדד אינה בין תרבות דתית לחילונית, לבטח לא בין תרבות יהודית לתרבות ישראלית. אני בעד מלחמתה של התרבות נגד תת-תרבות ההטפשה.
מהי תת-תרבות ההטפשה? היא תת-תרבות (תרתי משמע) המתייחסת לצרכניה כאל טיפשים, ובכך הופכת אותם לטיפשים. תוכניות הריאליטי נוסח "האח הגדול" ו"הישרדות" הן התגלמות ההטפשה.
תרבות אמיתית נועדה לעדן את הנפש, להעשיר את הרוח, לרומם את האדם, להרחיב את אופקיו, לגרות את סקרנותו. "האח הגדול", "הישרדות" ודומיהן, יוצרות את ההיפך – מגססות את הנפש, מדלדלות את הרוח, מרדדות את האדם, מצרות את אופקיו ומגרות את יצריו. מן הראוי לנהל מלחמת תרבות נגד התוכניות הללו. אם אריה דרעי יצא נגד "האח הגדול" – בצדק הוא יצא. אם הוא רוצה להלחם בתופעת ההטפשה – אדרבא, בוודאי ימצא שותפים למערכה זו מקרב כל הזרמים.
אולם אם דרעי מחפש פרטנרים למאבק בתרבות ההטפשה, מן הראוי להזכיר לו תופעות נוספות של הטפשה – קמעות, לחשים, חרמות, השתטחות על קברות צדיקים וכו'. האם זו האלטרנטיבה שמציג דרעי לתרבות "האח הגדול"? הרי שתי התופעות הללו הן מאותה ליגה, ולא ברור איזו שלילית יותר.
לא, אריה דרעי אינו פרטנר למאבק בתרבות ההטפשה. דבריו נועדו ליצור מצג שקרי לפיו האלטרנטיבה התרבותית למה שהוא מייצג היא "האח הגדול". זהו שקר גס.
האם רק "האח הגדול" הוא "תרבות חילונית"? אם לקחת דוגמה מן העת האחרונה – אלבומה של רונה קינן "שירים ליואל", שהקדישה לאביה עמוס קינן סמוך למותו, הוא יצירת מופת במלוא מובן המילה. אבל... למה בעצם כיניתי את יצירת המופת הזאת "תרבות חילונית"? זו תרבות ישראלית.
אבל התרבות הישראלית במיטבה היא גם עמיר בניון וגם שולי רנד. בניון ורנד הם תרבות ישראלית או תרבות יהודית? האבחנות הללו מיושנות ועבשות. נוצרת פה תרבות ישראלית יהודית נפלאה, ברמה גבוהה, והיא אינה "האח הגדול", לתשומת לבו של אריה דרעי.
בשבוע שעבר השתתפתי באירוע של "המדרשה" באורנים, תחת הכותרת "הזמר העברי כתפילה ישראלית". הזמר העברי, הרוק הישראלי והתפילה היהודית היו מוקדי ערב העיון המרתק והמרגש, כשלוש צלעות של התרבות הישראלית היהודית. התרבות הישראלית היהודית כוללת ספרות, מוסיקה, תיאטרון, קולנוע, אמנות פלסטית, השכלה, מה לא? בתרבות הזו, החיץ בין "דתי" ל"חילוני" הולך ומיטשטש וסופו שיעלם. התרבות הזו, המחוברת הן לשורשים היהודיים והן לתרבות העולם, היא האנטיתזה לתרבות ההטפשה נוסח "האח הגדול", הקמעות, קברי הצדיקים ו"הישרדות". באיזה משני צדי המתרס נמצא אריה דרעי?
אהוד: אתה צודק בכל דבריך אבל שכחת לציין את הטמטום שבלימודי ה"קבלה" הנפוצים כיום במרכזי "לימוד" ובספרי "קבלה" והם כולם אינם אלא הבל ורעות-רוח של בורים ועמי-ארצות, אשכנזים ומעדות-המזרח כאחד, העושים הון מהטמטום של חלק מן הקהל הישראלי הנבער מדעת. הם, בהשאלה, "האח הגדול" של הדתיים-כביכול.
4. הרפו מסוניה
כשאדם בוחר להיות איש ציבור, הוא חושף את עצמו לביקורת ציבורית, לפגיעה בפרטיות ואף לסאטירה. מי שאינו יכול לסבול את ריח הבישול, שלא ייכנס למיטבח.
אדם שאינו בוחר להיות איש ציבור – פרטיותו מקודשת ועל הציבור לכבדה.
סוניה פרס אינה סתם אדם שלא בחר להיות איש ציבור, בהגדרה פאסיבית, אלא אדם שבחר לא להיות איש ציבור, בהגדרה אקטיבית. ההגדרה האקטיבית, נובעת מכך שבמקרה שלה ברירת המחדל, כבת זוגו של מי שנמצא כבר 60 בלב חיי הציבור הישראלי ועשרות שנים הוא גם אחד האנשים החשופים והמפורסמים בעולם, היא להיות אשת ציבור. כל שאר בנות הזוג של המנהיגים חשפו עצמן, כל אחד בדרכה ובמינון שבחרה, לציבור. סוניה פרס, לאורך כל השנים, שומרת בקנאות ובאדיקות מעוררת השתאות, על פרטיות קיצונית.
מאיזו סיבה היא הפכה דמות קאריקאטורית ב"ארץ נהדרת"? על מה ולמה?
אף שלאורך שנים רבות אני "חיית אקטואליה" וצרכן תקשורת אינטנסיבי, איני מכיר את סוניה פרס. מעולם לא שמעתי את קולה. כמעט ולא ראיתי את תמונתה.
אבל מכל מה שקראתי אודותיה, מפי מכריה, מדובר באדם צנוע, נעים הליכות, סימפטי ונוח לבריות. היפוכה של הדמות הערסית הוולגרית שהודבקה לה ב"ארץ נהדרת". אין לי כל יסוד לחשוד שהעדויות על דמותה אינן נכונות. על מה ולמה הודבקה לה דמות כזו. ואפילו אם, נניח, לצורך הדיון, התדמית הסימפטית אינה נכונה – איזו סיבה יש לשבור את התדמית הזאת, כאשר מדובר באדם פרטי, שאין לו כל השפעה על חיינו ולכן אין כל סיבה לציבור לחטט בחייו?
"ארץ נהדרת" ירדה לשפל המדרגה במקרה זה. ובכלל, דומה שהשנה התכנית איבדה הרבה מחנה, ירדה ברמתה והיא גם הרבה פחות מצחיקה.
אהוד: התוכנית האחרונה היתה פשוט מגעילה. יותר לא אצפה בה כי אין בה גבול לטמטום.