החבר יוסף חברוני עושה סקירה היסטורית של כל מעשי הטבח והג'נוסייד שביצעו היהודים בתנ"ך ובזמן בית שני. (גיליון 516 517) כמובן, מעשים כאלו ביצעו גם עמים אחרים אבל, חרמוני מדגיש, שהיהודים שונים לרעה: "שלא כמו עמים אחרים," (האם הוא מתכוון לערבים-המוסלמים?) "סיפור הג'נוסייד (היהודי) העתיק הזה, הפך למודל להתנהגות עתידית. הג'נוסייד של יהושע הפך לצו-עולם, לחובה קדושה המוטלת על כתפי יורשיו, אנחנו ביניהם: למחות ולהשמיד את תושבי ארץ ישראל, כשנשלוט בה. גם כיום מככבת חובת הג'נוסייד בכתביהם של רבים במחנה הדתי לאומי. אין מדובר שם רק בהריגת הקם להרגנו, אלא במילוי צו אלוהי קדוש: השמדת זרע עמלק ועימו גם השמדת 'שבעת העמים', היושבים כעת בארץ ישראל."

וחרמוני מביא אפילו דוגמא חיה: "רב אחד (לא אציין את שמו, כדי לא להרבות במראי מקום) (חרמוני מבזבז תשע מילים בגלל "חוסר מקום", במקום לכתוב רק שתי מילים: את השם) קרא ב-1982 להרוג את כל תושבי לבנון וביירות, כיון שלבנון היא ארץ-ישראל."

החזון היהודי (אליבא דחרמוני) הוא: "קזק קזק ונתקזק, וננקום בהם, ונכבוש. ונשמיד את עמלק (היי, איפה הוא? מי זה? חכו, חכו, – עוד נמצא!)."

אין ספק, למקרא דברי החבר חרמוני, כל קורא יסיק את המסקנה הברורה: עם הרואה בג'נוסייד מודל להתנהגות עתידית הוא עם מסוכן. לפיכך יש להשמיד מיד את העם היהודי!

החבר חרמוני ממשיך בדבריו מסורת לא מפוארת של משומדים ומשטינים שהופיעו לאורך כל ההיסטוריה היהודית, והזדהו עם האידיאולוגיה האנטישמית החסלנית. מעבר לדברי ההבל ההלכתיים שאין טעם לענות עליהם, בכל זאת חובה לציין הבדל מהותי בין העם היהודי לבין הערבים-מוסלמים למשל. בניגוד להיטלר, החמאס מפרסם בגלוי את מטרתו – חיסול ישראל והשמדת היהודים: בסעיף 7 באמנת החמאס מצוטטים דברי מוחמד שלפיהם התנאי ליום הדין הוא השמדת היהודים, והנה בעוד שאין ערבי-מוסלמי אחד בעולם הרואה בדברי מוחמד, המצוטטים במצע פוליטי זה – "גזענות", אבל העם היהודי בכל זאת שונה לטובה. שימו לב, בקרב היהודים קם יהודי צדיק אחד בשם חרמוני, היוצא נגד הגזענות היהודית. בכל העולם הערבי אין צדיק ערבי אחד, ולעומת זאת יש בעולם צדיק יהודי אחד.

הגידו אתם, היש בעולם עוד עם כעם היהודי? היש עוד עם המתברך בצדיק כמו החבר חרמוני?

2. המדינה הדו לאומית והגזענות

עמוס שוקן והגרמני אלפרד נוון דומונט (בן הנאצים) – שותפו, החלו לנהל קמפיין חדש מעל דפי עיתונם "הארץ": הפיכת ישראל ממדינה יהודית למדינה דו-לאומית.

במסגרת הדיון שמעלה "הארץ" לטובת רעיון המדינה הדו-לאומית, הושמטו מהדוגמאות הנידונות מדינה דו-לאומית אחת, והיא מדינת ירדן. כידוע במדינת ירדן חיים שני עמים: העם "הערבי-הפיליסטיני", שמונה כשבעים אחוז מאוכלוסיית המדינה, והעם "הערבי-העבר-ירדני", המונה כשלושים אחוז. למרות ששני עמים אלו, שנוצרו על-ידי הבריטים, הם עמים מלאכותיים שספק אם יש הבדלים מהותיים ביניהם, העם "הערבי-העבר-ירדני" שולט על העם "הערבי-הפיליסטיני" רק מכוח עוצמת המשטר הדיקטטורי של השושלת ההאשמית (צאצאי מוחמד). משום מה אין אף ערבי (או יהודי) התובע את חלוקת המדינה לשתיים. דמוקרטיזציה של ירדן תביא ללא ספק להשתלטות הרוב הנמנה עם "העם הערבי-הפיליסטיני".

בעיקרון רעיון המדינה הדו-לאומית בהקשר של מדינת ישראל הינו רעיון גזעני מפני שלערבים ישנן כבר 23 מדינות על שטחים כבושים של 13 מליון קמ"ר. הפיכת המדינה היהודית למדינה דו לאומית (בעצם ערבית) משמעותה חיסול המדינה היהודית היחידה בעולם. שלילת ההגדרה העצמית והזכות לריבונות – מן העם היהודי בלבד, הינה גזענות בוטה.