הקלטה סמוייה הוברחה ממערכת "חדשות בן עזר"
 
מזכירת-המערכת ד"ר שְׁפיפוֹנָה פּוֹיְזֵן גוּרְלְךָ: "נו, פויזן, מה אתה אומר על הידיעה בעיתון?"
בעלה, יועץ משפטי של המערכת, עו"ד וגנר פּוֹיזֵן: "אני רוצה להבין – בקבוצה אחת אכלו שני קילו מלפפונים ביום עד יום מותם, ובקבוצת הביקורת אכלו שני מלפפונים ביום עד יום מותם, ותוצאות המחקר כמו בכותרת?"
שפיפונה: "כן, וגני. מה אתה אומר הפעם?"
וגנר: "מבחינה משפטית המסקנה הגיונית – אלה שאכלו שני קילו מלפפונים ביום לא מתו, כי הם גם לא היו ולא חיו מעולם, כי אי אפשר כל החיים לאכול שני קילו מלפפונים ביום, לפיכך אי אפשר להוכיח שאם היו אוכלים שני קילו מלפפונים חיים ביום כל החיים הם לא היו חיים יותר מאלה שאכלו רק שני מלפפונים חיים ביום!"
שפיפונה: "תגיד, אתה צוחק עליי?"
וגנר: "אני מתייחס ברצינות לכתוּב בעיתון. נמאס לי להתווכח איתך כל הזמן, שפיפונה."
כאן נשמע קול מפץ וההקלטה המטומטמת נקטעה.
 
*
 המלפפונים נמוגו
 
מר א. בן עזר הנכבד,
החמצתי מלפפונים צעירים כהמלצתך בגיליון 51 ובאמת היו טעימים והכנסתי אותם כדבריך לפריג'ידר, והנה בערב אני פותחת – והצנצנת ריקה! ליתר דיוק, נותרו רק מי המלח, שיני השום החצויות, פלחי הפלפל החריף, והקוואטש של השמיר, האם המלפפונים שלך נמוגים?
בכבוד רב,
אֲגָנָה וַגְנֵר, מלפפונאית זוטרה
 
תשובת מר סופר נידח: למיטב ידיעתי המלפפונים הירוקים והמוחמצים של מר א. בן עזר עדיין אינם בבחינת נמוגים. לכן ראוי לך לברר גורל המלפפונים אצל הילדים (אם יש לך), אצל מר וגנר בעלך (אם את נשואה) ואצל העוזרת (אם יש לך) ובהזדמנות זו גם לבדוק אם מתקיימים יחסים מלפפוניים בין מר וגנר בעלך לבין העוזרת או בינם לבין עצמם – כאשר את נמצאת מחוץ לבית. וזיכרי את כלל הזהב של העוגות: עוגות טעימות אינן מזדקנות. הן נעלמות מיד. ולכן עוגה ש"מחזיקה מעמד", חארטה עליה. שיאכלוה תרנגולות ונמלים.