נשלח לפירסום במוסף "ספרים" של העיתון לאנשים חושבים

ברשימתה "מתחת לווילות החדשות בזיכרון יעקב קבורה היסטוריה שערורייתית",  המוקדשת לספרו האנגלי של הלל הלקין על מושבה ישנה בארץ-ישראל, כותבת פרופ' פניה עוז-זלצברגר: "עד עכשיו חשבתי, מתוך צירוף צברי של שחצנות ותוגה, שאחרי הדור של מאיר שלו לא יהיה כאן מי שיוכל לכתוב עוד את העברית הארצישראלית ההיא." (מוסף "ספרים", 6.7.05).

והנה, אני מכיר מישהו, שלמרבה המזל אינו שייך ל"דור" של מאיר שלו, ובכל זאת פירסם לפני חמש שנים רומאן בשם "המושבה שלי" (אסטרולוג, 2000) שלדעת יודעי דבר טרם נכתב כמוהו על מושבות העלייה הראשונה ועל העברית-האידיש-הערבית והפולקלור שלהן. דא עקא שמחברו, ששמו במקרה כשמי שלי, הוא סופר נידח עד כדי כך שמעולם לא התפרסמה אפילו ביקורת אחת על הרומאן שלו ב"ספרים" או ב"תרבות וספרות".

פרופ' עוז-זלצברגר, שמיהרה להכליל הכללות שגויות בביטחון כה ספרותי, לא שמעה כנראה על "המושבה שלי", ובכך היא אינה חורגת מקונצנזוס הביקורת הספרותית. פעם פרופסור היה מהסס במקצת ובודק לפני שקבע במסמרות עובדות שכאלה, אלא אם כן מדובר בסופרים לא חשובים, שגם לא חשוב מה הם כותבים.