והאם המשיח בא לא רק על חמור אלא גם על גברים?
המקרה של הרב מוטקה אלון מחדד את ראיית "היהדות כדיאלקטיקה של רציפות ומרד", כפי שהראה בשעתו גרשם שלום בכתביו ובראיון הנושא את השם הזה, שערכתי איתו לספרי "אין שאננים בציון" (1986).
ככל שצד הספינה של היהדות החרדית יתמלא ביותר ויותר "למדנים" בטלנים שרובם חסרי-ערך, אלה שעשו את התורה קרדום לחפור בו על חשבון המדינה, משפחותיהם ועוניין – כן קרב סופה של הספינה החרדית להתהפך ולשקוע – או להשתנות למשהו חדש ומאוזן בקו ההתפתחות הנורמאלית של אותה רציפות יהודית.
ככל שההתחרדלות וההקצנה ההלכתית תכבושנה תחומים חדשים במה שהיה פעם היהדות הדתית הציונית הנאורה, כמו הקיבוץ הדתי – כן יתפוררו אושיותיה של היהדות הסימפטית הזו – והיא תיקלע בין חרדיות ו/או משיחית-לאומנית בחלקה – לבין החילוניות.
ככל שהיהדות הדתית והחרדית כאחד תטאטא מתחת לשטיח את החיים האמיתיים, ובהם גם חיי רבים מצעיריה וצעירותיה שנוטים להומוסקסואליזם, כן יתפורר הבניין שלה, המיוסד-בחלקו על צביעות, צדקנות, בורות רבה, והתמחות בשטויות של עשיית צרות לציבור החילוני כמו בפסח ובשנת שמיטה.
אילו יסודותיה של היהדות הדתית הציונית היו בריאים, היה הרב מוטקה אלון יכול להמשיך בתפקידו הרוחני הרם, בתנאי כמובן שלא יפתה קטינים אלא יתעסק-ממש כאוות נפשו בחייו הפרטיים רק עם מבוגרים מעל גיל 18 בעלי נטיות דומות לשלו. הוא היה זוכה לשם עולם ביהדות אילו נשא בגאווה את נטיותיו וגם התמודד איתן בתוך ההלכה היהודית ובישיבה שלו, שבה היו לומדים בגלוי – בחורים "סטרייטים" ו"גאים" גם יחד, ועוסקים בפתרונות הלכה נאורים למצוקת האדם. וגם את הנשים אסור לשכוח. וגם את זכותן ללמוד בישיבות.
ואין בכל אלה שמץ מחילול דת ישראל והתורה. להיפך. אלה הצלתה. כי היהדות היא דיאלקטיקה של רציפות ומרד, מסורת ושינוי. ואילו חילול התורה הוא הכרזות הענקיות בשכונות החרדיות ובשאר חלקי הארץ – "היכונו לביאת המשיח!" – אלא אם כן התכוונו לתת באמצעותם הֵכשר ולומר שהמשיח בא לא רק על חמור אלא גם על גברים!
 
כל הדברים הללו נאמרים על תנאי – על תנאי שמוטקה לא יואשם, לא יישפט ולא יורשע על מקרים שיש בהם עבירה על החוק בנושא של פיתוי קטינים וכדומה, שבכך אין הוא שונה מכל אזרח אחר שנחשד בעבירות כאלה ועלול לשבת בגינן בבית-סוהר. ועדיין הוא יכול, גם מתוך תהומות אלה שאולי ייענש וייזרק אליהם, שם בכלא – להתחזק בנפשו ולהעלות ממעמקים ניצוצות, להאיר את הדרך לאחרים ולשמור על סמכותו הרוחנית, כפי שמספרים עליו חסידיו בהערצה רבה. שהרי בסופו של דבר, להכיר בהומוסקסאליות ביהדות כבתופעה מקובלת – זו אינה שבתאות וגם לא שְׁמַד!