בעוד שנתיים תארח בריטניה את האולימפיאדה. מקום מרכזי בהכנות תופסת ההתארגנות הביטחונית. הבריטים יודעים היטב, שכבר היום מוחות רבים עסוקים בתיכנון פיגועי ראווה לשיבוש האולימפיאדה. הבריטים אינם יודעים את זהותם של המתכננים, אבל הם יודעים היטב שהם שייכים לטרור האסלאמי העולמי.
בריטניה יודעת שקיימת מלחמת חורמה בין האסלאם הרדיקלי לבין העולם הנאור. היא יודעת שהמוקד המרכזי שכלפיו מופנית מלחמתו של האסלאם הרדיקלי הוא מדינת ישראל, ושישראל היא חוד החנית במאבק של העולם החופשי בציר הרשע והטרור.
טיהור העולם מנוכחותו של מבחוח הפכה את העולם למקום טוב יותר. הפחד של המבחוחים מפני חיסולים נוספים, והאנרגיה שהם נאלצים להשקיע בביטחונם האישי, הופכים את העולם למקום בטוח יותר. ככל שמבחוחים רבים יותר יישלחו למקומם הראוי, כן ייטב. הבריטים יודעים זאת היטב.
גם לבריטניה יש שירותים חשאיים וסביר להניח שגם MI6 מבינים משהו בזיוף דרכונים. וכיוון שאין לי כל מידע זולת המתפרסם מ"מקורות זרים", אין לי אלא להפעיל את דימיוני, וכלל לא הייתי שולל את האפשרות שאירגון זה שותף לחיסול מבחוח. למשל, אולי ארגון זה דאג לדרכונים? מי יודע?
לכן, אני מציע לא להתרגש מהמשברון ביחסים עם בריטניה בשל פרשת הדרכונים. אף מדינה אינה יכולה להשלים עם זיוף דרכונים של אזרחיה. אתקן את המשפט – אף מדינה אינה יכולה להשלים עם זיוף דרכונים של אזרחיה – ברגע שהדבר התגלה. וכיוון שהדבר התגלה, ו"מקורות זרים" מפנים אצבע מאשימה כלפי ישראל, וכיוון שהתקשורת הבריטית לוחצת, וכיוון שלונדון היא היום מרכז של פעילות אנטי ישראלית ואנטישמית רדיקלית, המנצלת את הפרשה לדה-לגיטימציה נגד מדינת ישראל – אין לממשלת בריטניה ברירה אלא לביים משברון – משברון בקריצת עין. אני משער, שבצינורות הסמויים הבריטים נוזפים בנו על כך שהביצוע לא היה מושלם דיו, ומה שלא צריך היה להיחשף – נחשף.
...ועוד משהו – לנוכח ההתבכיינות של בעלי הדרכונים, חשבתי איך הייתי מגיב אילו היה מדובר בדרכון שלי. אני חושב שהייתי שמח לגלות, שבלא ידיעתי ובלי שום מאמץ מצידי, תרמתי לביטחון ישראל.
 
2. שמחת עניים לאיד
(תגובה ליוסי שריד: "משעל כמשל" 18.2.10)
עולם שמבחוח אינו נושם את אווירו הוא עולם טוב יותר. עולם שמבחוחים כמותו פוחדים ומסתתרים הוא עולם בטוח יותר. לכן, מי שטיהרו את העולם מנוכחותו ראויים לשבח, ועל כך שהצליחו לעשות כן מבלי להיתפס, הם ראויים לשבח נוסף. ועיקר השבח על כך שזו הצלחה אחת בלבד בשורה ארוכה של הצלחות במלחמה בציר הרשע והטרור.
היינו רוצים מאוד במציאות של אפס תקלות, אבל אין חיה כזו. לנוכח ההצלחה – התקלה שהביאה לחשיפת התמונות, הדרכונים וכו', בטלה בשישים. גם ה"משברון" המלאכותי עם בריטניה הוא רק למראית עין. אבל די בכך כדי שיוסי שריד יכתוב מאמר של שמחה לאיד לנוכח "הכישלון". לא נותר אלא לנחש מה היה כותב במקרה של כישלון אמיתי.
אורי הייטנר
קיבוץ אורטל
 
אהוד: אני כבר מזמן חדלתי לקרוא את ההטפות הצדקניות של המשורר הצבוע והמתחסד הזה, שגם הרס את מרצ מבלי להכות על חטאו. רק לאחר תגובתך קראתי, ברתיעה גוברת והולכת, את מאמרו, ומה אגיד לך – זו ממש נבזות כלפי האנשים המוכשרים והמסורים ששוקדים על ביטחוננו בעוד הפוץ היהיר הזה שריד מתיימר ללמד אותם לקח!
 
3. תשובה לאסתי תירוש
קראתי באחד העיתונים כתבה גדולה על בית המדרש בהנחייתה של עדנה רש. התרשמתי מאוד-מאוד הן מבית המדרש והן מעדנה רש. אין זה אומר שהיא חפה מטעויות. בעיניי, לימוד השיר "אתה חברה שלי" בבית ספר, גם במסגרת כזו, אינו ראוי, מן הסיבות אותן ציינתי במאמרי.
 
אהוד: קראתי את השיר. אין לי התנגדות שמורָה שמסוגלת ללמד אותו, תְלמֵד, אבל בעיניי הוא יצירה עילגת, גרפומאנית, פטפוט דל מבחינה שירית אך אין לי שום התנגדות לתוכנו!