*    *
לִזְכּוֹת:
לְהִתְעוֹרֵר אֶל הָרְעָשִים
כְּאֶל רֹאשֵךְ בַּכַּר שֶלִי עִם בֹּקֶר.
לִהְיוֹת תָּמִיד הַסְּיָח הָאֱנוֹשִי
הַשָּב, צָמֵא,
אֶל הָעוֹלָם-הַשֹּקֶת.
 
לִהְיוֹת מֻשְלֶה בְּשֶמֶש, לְמָאֵן
לְכָל פְּסוּקֵי קֹהֶלֶת. מֶלַח. קֶצֶף.
כְּמוֹ אֱלֹהִים,
שֶאִם אֲפִלּוּ אֵין –
                          בּוֹדִים אוֹתוֹ
                        לְבַל נִגְוַע מֵעֶצֶב.
 
(מתוך "ארצות הצמאון")