"...הם משׂתרכים, מעמידים פנים כנחפזים אל האישה העייפה, אל הבית... אה, ידידי, האם ידעת מה הוא היצור הבודד המשׂתרך בכרכים הגדולים?..."
(אלבר קאמי: "הנפילה")
 
אָדָם נוֹתֵן הַרְבֵּה בִּמְחִיר אַהֲבָתוֹ
גַם אִם אַהֲבָתוֹ אֵינָה נוֹתֶנֶת
דָּבָר בִּמְחִיר אָדָם, אֲפִלּוּ הֶנֶף-
יָד שֶל חַכֵּה, חַכֵּה לִי וְאָבוֹא.
כְּמוֹ אַבְהוּתוֹ שֶל אֱלֹהִים הַטּוֹב:
גַּם הִיא סוֹפְסוֹף נִבְדֵית מֵאֵיזֶה חֶסֶךְ,
מֵאֵיזֶה וַאקוּם קַר וְחַף-מֵחֶסֶד
שֶבּוֹ הַלֵּב קוֹפֵא כְּכֶלֶב בִּרְחוֹבוֹ.
 
אָדָם רוֹדֵף לְאֹרֶךְ כָּל יָמָיו
חֲלוֹם, וְכָל חַיָּיו סָפָארִי. "גַע נָא!"
לוֹעֵג לוֹ הַחֲלוֹם, פָאטָה מוֹרְגָאנָה
שֶבָּהּ הַמָּוֶת הוּא, בְּעֶצֶם, הַיְקִיצָה.
אָז מַה הוּא רָץ, טִפֵּש, בִּשְׂדוֹת מַאֲוַיָּיו
לָצוּד אֵיזוֹ צִפּוֹר כְּחֻלָּה, נִבְצֶרֶת
מִבְּלִי לִתְפֹּס: הַדֶּרֶךְ מִתְקַצֶּרֶת
כְּכָל שֶמִּתְאָרֶכֶת הָרִיצָה?
 
אַל תְּסַפְּרִי לִי עַל הָאֵידְס וְהַסַּרְטָן,
אַל תְּסַפְּרִי עַל יוֹם-הַדִּין וּבוֹר-הַשַחַת,
סַפְּרִי לִי עַל הַנִּבְעָטִים יוֹם-יוֹם עִם שַחַר
אֶל תּוֹךְ עוֹלָם שֶבּוֹ כֻּלָּנוּ נִבְגָדִים,
עַל מְדוֹרֵי הַגֵּיהִנּוֹם שֶל הַשָּׂטָן
שֶבִּרְחוֹבוֹת נְיוּ-עֲמֹרָה וְנִינְוֵה-טַאוּן
שֶלֹּא חָלַם אוֹתָם שוּם דַּנְטֶה אוֹ ג'וֹן בְּרַאוּן (*)
בַּפּוּרְגָטוֹרְיוּם אוֹ בְּשוּק-הָעֲבָדִים.
 
כָּל הַסּוֹטִים, הַמְּסֻמָּמִים, חַסְרֵי-הַבַּיִת,
כָּל הַדְּפוּקִים וְהַזְּרוּקִים וְהַנְּשוּרִים
הַנִּרְדָּמִים בְּאַשְמוּרוֹת הַגַּ'נְק מִתַּחַת לַגְּשָרִים
אוֹ בָּרַכֶּבֶת הַתַּחְתִּית שֶלֹּא הִדְמִימָה
בִּצְפִירוֹתֶיהָ אֶת הָאֵלֶם הַנִּשָּׂא
כִּכְתַב-אִשּוּם, מִצְּרוֹר בְּלוֹאִים, מִזּוּג קַבַּיִם –
הָיוּ אֵי-פַּעַם מִקְדְּמוֹת-תִּקְוָה דְמוּעוֹת שֶל אֵיזוֹ אִמָּא
וְעִנְבַּל צְחוֹקוֹ שֶל בְּנָהּ בָּעֲרִיסָה.
 
הָיוּ אֵי-פַּעַם הַבְטָחוֹת עַל חֶשְבּוֹנָם
שֶל אֵיזֶה אוֹר, אֵיזֶה עָתִיד וְאֵיזוֹ תְכֵלֶת
שֶיִּזָּקְפוּ, כְּדִיוִידֶנְדּוֹת שֶל תּוֹחֶלֶת,
לִזְכוּת אֵינְסְפוֹר תְּפִלּוֹת עָנְיָם וְעֶלְבּוֹנָם 
שֶל אֲנָשִים שֶלֹּא חָטְאוּ וְלֹא פָּשְעוּ
וְלֹא טָרְפוּ אֶת הַחַלָּש מֵהֶם פִּי שְנַיִם
לֹא מִשּוּם כָּךְ שֶלֹּא הָיוּ לָהֶם שִנַּיִם
כִּי אִם מִשּוּם שֶלֹּא הָיְתָה בָּהֶם רִשְעוּת.
 
וּפֶסֶק-זְמַן זֶה שֶבֵּין רֶחֶם לְרִמָּה,
כָּל הַחֲלוֹף קְצַר-הַקִּיּוּם הַזֶּה אַךְ אֶרֶךְ-
הַיִּסּוּרִים הַמִּתְחַזִּים כִּדְמֵי-קְדִימָה
שֶתְּמוּרָתָם הִיא כִּבְיָכוֹל צ'וּפָּר שְמֵימִי,  
הֵם רַק צְחוֹקוֹ שֶל מֶפִיסְטוֹפֶל שֶרִמָּה
אֶת ד"ר פַאוּסְט וְאֶת גְּרֶטְכֶן כָּל הַדֶּרֶךְ
אַךְ לֹא יִתֵּן עַל כָּךְ שוּם דִּין כִּי אֵין לְמָה
וְשוּם חֶשְבּוֹן כִּי אֵין בְּעֶצֶם בִּפְנֵי מִי.
 
כִּי הַתַּרְמִית הַזּאת הִיא הָאֱמֶת כֻּלָּהּ
וְהָאֱמֶת הַזֹּאת הִיא מַה שֶּאֵין לוֹ אֹמֶץ
לְאִיש בֵּינֵינוּ לְהוֹדוֹת בּוֹ, חוּץ מִקֹּמֶץ
קָטָן מְאֹד וְלֹא נָקִי מֵחַלְחָלָה
שֶל מַיְשִירֵי מַבָּט שֶלֹּא עֻרְפַּל בִּסְחִי-
הָאַכְזֶבִים וְהַכְּזָבִים וְהַיּוֹדֵעַ
כִּי שוּם דָּבָר אֵינוֹ מַמְתִּין לָנוּ בַּסּוֹף מִלְּבַד פְּחָדֶיהָ
שֶל אַנְטַרְקְטִיקַת הַלַּיְלָה הַנִּצְחִי.
 
לָכֵן אִמְרִי לָהֶם, לְכָל הַמִּתְעַנִּים
בֵּין מֶלְחֲצֵי הַשְּחוֹר שֶל שְנֵי סוּגֵי הַחֹשֶךְ:
זֶה שֶבַּחוּץ וְזֶה הַמַּר יוֹתֵר, בִּפְנִים,
בּוֹ נִשְׂרְפוּ בַּלֵּב, מִזְּמַן, כָּל הַנּוּרוֹת –
שֶיְּקַנְּאוּ, כָּמוֹנִי, לֹא בַּחֲכָמִים
כִּי אִם לְהֶפֶךְ, בַּכְּסִילִים בּוֹדֵי-הָאֹשֶר
כִּי רַק הַפֶּתִי וְהַבּוּר וְהַתָּמִים
זוֹכִים אֶת דְּבַש-עִוְרוֹן-חוּשֵינוּ לֶאֱרוֹת.
 
אִמְרִי לְאֵלֶּה שֶנַּפְשָם מֻכַּת רָעָב   
הַמְּחַפְּשִׂים אֵיזוֹ אֱמֶת לֹא מִתְעַלֶּלֶת 
שֶלֹּא צוֹנְחִים בָּהּ מִצַּמְּרוֹת הָאַשְלָיָה
כְּגוֹזָלִים אֶל מַרְצְפוֹת הַפִּכָּחוֹן –
שֶהַחָכְמָה אוּלַי זָהָב הִיא, אַךְ זָהָב
אֵינֶּנוּ מַיִם בְּמִדְבַּר חַיֵּינוּ אֵלֶּה
בָּהֶם גְּמִיעָה קְטַנָּה שֶל אֹשֶר בִּבְדָיָה
עוֹלָה עַל כָּל מַה שֶצּוֹדֵק וְשֶנָּכוֹן.
 
אָדָם נוֹתֵן הַרְבֵּה בִּמְחִיר אַהֲבָתוֹ
וְרַק הָאַהֲבָה אֵינָה נוֹתֶנֶת
אֶלָּא מְעַט מִדַּי לִמְעַט מִדַּי מִכָּל
הַזַּכָּאִים לָהּ עַל פִּי עֶצֶם בְּרִיאָתָם.
כַּמָּה דַּלּוֹת הֵן בִּינָתוֹ וְעַמְקוּתוֹ
שֶל הֶחָכָם הַלֹּא-נֻחַם הַמְּחַמֵּם אֶת
נְחַש הַדַּעַת עַז-הָאֶרֶס בְּחֵיקוֹ
מוּל סִכְלוּתוֹ הַמְּאֻשֶרֶת שֶל הַתָּם.
 
ֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹ
(*) - ג'וֹן בּראוּן (1800-1859), ממתנגדי העבדוּת בארה"ב. נִתלה על-ידי המימסד השמרני בעוון הנהגת פשיטה על מחסן-נשק ממלכתי במעבּורת הַארְפֶּר בווירג'יניה המערבית.