"בן-גוריון לא היה לאוּמן ימני, אך אף שהתנגד להתנחלוּיות שמעֵבֶר לקו הירוק, הוא קבע בתוקף כי על ירושלים, כּבירתו הנצחית והלא-מחוּלקת של עם ישׂראל, אין לוותר לעולם."
(מן העיתונוּת)
 
בְּכֵה, יֶלֶד, מֻתָּר...
זוֹכֵר אֶת הַסִּפּוּר הַהוּא מִפִּיו שֶל אַבָּא קוֹבְנֶר
עַל הַיַּלְדָּה הַהִיא בְּגֶטוֹ וִילְנָה הֶהָרוּס
שֶלְּאַחַר שִבְתָּהּ יָמִים רַבִּים אֵי-שָם בַּבּוּנְקֶר
בּוֹ הַס הָיָה מִלְּהַשְמִיעַ כָּל אִוְשָה אוֹ קוֹל
מִפַּחַד הִתְגַּלּוּת לְאֹזֶן קַלְגַּסֵּי הַוֶרְמַאכְט
שֶקְּנֵי הַ"שְּמַיְסֶר" שֶלָּהֶם מְשַחֲרִים לְדָם
פָּנְתָה, מִיָּד עִם צֵאת הַמִּשְפָּחָה לְאוֹר הַשֶּמֶש
לְהוֹרָתָהּ בַּשְּאֵלָה הַמְּצִיקָה מִכֹּל:
"מַאמֶע, מֶען מֶעג שוֹיְן וֵיינֶען?"
(אִמָּא, מֻתָּר כְּבָר לִבְכּוֹת?").
 
אָז גַּם לְךָ, כָּאן וְעַכְשָיו, אַרְבָּעִים וְשָלוֹש שְנוֹת פֶּחַם תַּלְתַּלֶּיךָ
שֶהִלְבִּין אָז כֻּלּוֹ מֵאֲבַק הַפְּרִיצָה עִם הַחֶבְרֶה שֶל מוֹטָה אֶל לֵב
הָעִיר הַנִּגְאֶלֶת פִּתְאֹם (וְכַיּוֹם הוּא מַלְבִּין מִשָּנִים כְּשֶאַתָּה פֹּה
עוֹמֵד מוּל גִּבְעַת-הַתַּחְמֹשֶת וְכָל רְפָאֶיךָ קוֹרְמִים מַמָּשוּת
חוֹתֶכֶת כְּסַכִּין שֶל מָה יָכְלוּ לִהְיוֹת כָּל אֵלֶּה
שֶלֹּא זָכוּ לְכָךְ שֶבְּלוֹרִיתָם תַּכְסִיף אַף הִיא
וְלֹא אֵרְשׂוּ לָהֶם אִשָּה
וְלֹא הוֹלִידוּ יֶלֶד
לוּלֵא נוֹתְרוּ שָם צְעִירִים לָעַד בַּקְּרָב הַהוּא) –
 
כֵּן, גַּם לְךָ סוֹפְסוֹף, יֶלֶד קָשִיש שֶלִּי, מֻתָּר כָּאן
גַּם אִם אוֹמְרִים שֶגְּבָרִים וּבִפְרָט צַנְחָנִים לֹא בּוֹכִים לְעוֹלָם,
לִבְכּוֹת כְּמוֹ אוֹתָהּ הַיַּלְדָּה מִן הַבּוּנְקֶר הַהוּא עַל הַהֵם שֶאֵינָם עוֹד
וְעַל אוֹתָהּ חֶרֶב חַדָּה, מִתְהַפֶּכֶת בִּסְגוֹר הֶחָזֶה שֶל זִכְרָם
שֶדַּוְקָא יֶשְנוֹ, חֵרֶף חֹק הִתְיַשְּנוֹ הַמֻּפְרָךְ בְּלַחוּת הָעֵינַיִם,
בַּזַּעַם הַמַּר וְהָרֶטְרוֹאַקְטִיבִי שֶל אִלּוּ, וְלוּא רַק, וְאִם,
שֶלֹּא נֵאוֹת לָכֹף רֹאשוֹ לַשִּכְחָה הַצִּינִית
וְלֹא לְהִתְפַּתּוֹת לְשוּם כָּזָב, שוּם אַשְלָיָה
שֶאִם נַסְכִּים כִּי תְחֻלַּק הָעִיר הַזֹּאת לִשְנַיִם
כְּמוֹ שֶהָיְתָה לִפְנֵי כ"ח אִיָּר שֶל שְנַת תַּשְכָּ"ז
יִשְׂרֹר כָּאן שְלוֹם-אֱמֶת בֵּין בְּנֵי-דּוֹדֵנוּ וּבֵינֵינוּ
עֵת סַרְטָנוֹ שֶל הַגִּ'יהָאד פּוֹשֶׂה גְרוּרוֹת-גְּרוּרוֹת.
 
בָּעִיר הַזֹּאת הַזִּכָּרוֹן תָּמִיד חוֹרֵק שִנַּיִם,
תָּמִיד מִתְיַפֵּחַ בְּלִי קוֹל וְקוֹמֵץ אֶגְרוֹפִים בִּצְפוֹתוֹ לְאָחוֹר,
אָז שִׂים אֶת פְּרָחָיו שֶל הָאַל תִּשְכְּחֵנִי שֶלָּנוּ עִם זֵר הָאַלְמָוֶת
עַל שֵיש מַצַּבְתָּם שֶל הַהֵם שֶקָּנוּ בְּדָמָם אֶת חַיֵּינוּ
וּזְכוֹר.
 
נ.ב.
וְזֶה נָכוֹן דַּוְקָא כַּיּוֹם, עֵת מִכָּל עֵבֶר * כְּמַקְהֵלַת-צְבוֹעִים נֶחְלֶצֶת לְיַלֵּל * מוּל בִּירָתֵנוּ זוֹ קְרִיאוֹת שֶל שֹד וָשֶבֶר * הַפֶדֶרַצְיָה שֶל שׂוֹנְאֵי כָּל יִשְׂרָאֵל * הַמַּכְרִיזָה בְּצָרוּת-לֵב וְצָרוּת-עַיִן * שֶל אַנְטִישֵמִיּוּת גּוֹאָה בְּכָל אֲתָר * שֶיֵּש לִגְזֹר אוֹתָהּ שֵנִית, כְּמוֹ אָז, לִשְנַיִם * כִּי אִם בְּקֹשִי מְעַכְּלִים הֵם שֶמֻּתָּר * כִּי לָעַתִּיק-שֶבָּעַמִּים תְּהֵא גַּם אֶרֶץ * מִשֶּל עַצְמוֹ, עַל אַף אוֹיְבִים וּמִתְנַכְּלִים, * הֲרֵי שֶזּוֹהִי בִּירָתוֹ וְאֵין אַחֶרֶת – * אֶת זֶה וַדַּאי שֶהֵם מַמָּש לֹא מְעַכְּלִים. * כִּי הַצְּבוֹעִים קְרוּיִים צְבוֹעִים מִשּוּם שֶאֵין עוֹד * תְּכוּנָה בּוֹלֶטֶת בָּם יוֹתֵר מִן הַצְּבִיעוּת * וְלֹא שָמַעְנוּ שֶאֶחָד מֵהֶם יִתֵּן עוֹד * אֶת אִשּוּרוֹ, אִם לִזְמַן-מָה אוֹ לִקְבִיעוּת, * לַחֲלֻקַּת עִיר-בִּירָתוֹ (שֶבָּהּ קוּשָאנִים * הִיסְטוֹרִיִּים יֶשְנָם לְעַם אַחֵר, מֻבְהָק) * לֹא וּוֹשִינְגְּטוֹן D.C. עִם שֵבֶט הָאִינְדְּיָאנִים * אֲשֶר יָשְבוּ עַל גְּדוֹת נְהַר הַפּוֹטוֹמָק * הַרְבֵּה לִפְנֵי אַרְצוֹת הַבְּרִית שֶל מַר אוֹבָּמָה * וְלֹא קָהִיר שֶבָּהּ יָשְבוּ הַמִּצְרִיִּים * הַקַּדְמוֹנִים (אֲבוֹת הַקּוֹפְּטִים) זֶה כְּבָר כַּמָּה * אַלְפֵי שָנִים לִפְנֵי פְּלִישַת הָעַרְבִיִּים * מִתּוֹךְ חֲצִי-הָאִי עֲרָב לִתְחוּם מִצְרַיִם * וְלֹא שָמַעְנוּ שֶשּוּם עַם הוֹדִיעַ: "סְטוֹפּ! * אֲנִי כּוֹפֵל אֶת בִּירָתִי הַיּוֹם לִשְתַּיִם * וּמְחַלְּקָה עִם עַם אַחֵר, כִּכְפִילנְטְרוֹפּ..." * וְלֹא שָמַעְנוּ שֶמַר פּוּטִין גֶּ'נְטְלְמֶנִי * עַד כְּדֵי כָּךְ שֶבְּמִין גֶ'סְטָה נַדְבָנִית * יַכִּיר בִּגְרוֹזְנִי, בִּירָתָם שֶל הַצֶּ'צֶ'נִים * בְּתוֹר בִּירַת אֻמָּה צֶ'צֶ'נִית רִבּוֹנִית. * אוֹ שֶאוֹתָם הַמַּטִּיפִים לָנוּ מוּסָר פֹּה * עַל בִּירָתֵנוּ בִּסְטַיְל בְּרִיטִי הִפּוֹקְרִיטִי * עִם אַרְגֶּנְטִינָה הִתְחַלְּקוּ כְּבָר, שַׂר מוּל שַׂר פֹּה * בְּבִירָתָם שֶל אִיֵּי פוֹקְלֶנְד, סְטֶנְלִי סִיטִי.* אֲבָל שָמַעְנוּ גַם שָמַעְנוּ, לֹא עָלֵינוּ, * אֵיךְ הַתְּמִימִים, מְסֻמְּמֵי-הָאַשְלָיוֹת * בְּטוּחִים כִּי אִם נַחְלֹק מָחָר עִם מִתְנַכְּלֵינוּ * אֶת בִּירָתֵנוּ, בְּשָלוֹם נוּכַל לִחְיוֹת * בָּעִיר הַזֹּאת, שֶבַּקֻּרְאָן – לֵךְ דַּע מַדּוּעַ – * שְמָהּ לֹא מֻזְכָּר כְּלָל, אַךְ בָּרוּר לְכָל נָבוֹן * שֶיָּפוֹ, רַמְלֶה, לוּד בַּתּוֹר (כִּי, כַּיָּדוּעַ, * עִם הַשַּוַּארְמָה גַם גָּדֵל הַתֵּאָבוֹן)...