אודות צור קשר התחברות
חדשות בן עזר #548 31/05/2010 י"ח סיון התש"ע
יוסי גמזו

רֶקְוִיאֶם לַחֲמוֹר

 
בֵּין חַדְשוֹת הַשָּבוּעַ גְדוּשוֹת הַתַּפְרִיט
שֶל מַחְנָק מְדִינִי וּמַחְנַק הַחַמְסִינִים
אִיש לֹא שָׂם אֶת לִבּוֹ לִידִיעָה אַכְזָרִית
עַל חֲמוֹר שֶנִּרְצַח בִּמְזִמַּת פָלַסְטִינִים.
 
עַל חֲמוֹר חַף מִפֶּשַע, שֶפֶּתַע גָלָה
מֵאַרְצוֹת הַחַיִּים (שֶגַּם הֵן אֵינָן נֹפֶת)
אֶל מוֹתוֹ, כִּי נִרְתַּם לִיצוּלֵי עֲגָלָה
בָּהּ טָמְנוּ חוּלִיגָאנִים עַרְבִים מִטְעַן-תֹּפֶת.
 
הַמִּטְעָן לְשוֹלְחָיו לֹא הוֹעִיל שָם הַרְבֵּה
וְשֹוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל לֹא זָכוּ כְּלָל לִגְזֹר אֶת
הַקּוּפּוֹן שֶל פִּגּוּעַ – מִלְּבַד לְגַבֵּי
אוֹתוֹ חְמָאר שֶשָּמַיְמָה הוּעַף בְּתִפְזֹרֶת.
 
אַךְ כֵּיוָן שֶאֶצְלֵנוּ כָּתוּב בִּמְפֹרָש
בְּמַסֶּכֶת שַבָּת (קכ"ח) כִּי מֻטֶּלֶת
עַל כָּל אִיש יְהוּדִי הַמִּצְוָה בָּהּ נִדְרָש
הוּא לַחְסֹךְ מִכָּל בַּעַל-חַיִּים שֶבַּחֶלֶד
כָּל כְּאֵב וְכָל צַעַר, כִּי גַם הַחַיּוֹת
הֵן בְּרוּאָיו וִיצוּרָיו שֶל אֱלוֹהַּ מִמַּעַל
לֹא נוּכַל כַּמּוּבָן כָּאן שְוֵי-נֶפֶש לִהְיוֹת
לְגוֹרָל הַחֲמוֹר שֶרָצְחוּ בְּנֵי-בְּלִיַּעַל.
 
וְכֵיוָן שֶקְּטִילַת הַחֲמוֹר, מִטִּבְעָהּ,
מוֹכִיחָה לְדִידֵנוּ לְכָל בַּעַל-מוֹחַ
כִּי טִיבָם שֶל רוֹצְחָיו חֲמוֹרִי פִּי שִבְעָה
מִטִּבְעוֹ שֶל אוֹתוֹ הַחֲמוֹר הַמָּנוֹחַ,
מַסְפִּידִים כָּאן אֲנַחְנוּ בִּכְאֵב וּנְכָאִים
אֶת אוֹתוֹ חֲמוֹרִיקוּ שֶעָף לַשָּמַיִם
וּבִפְרָט שֶבְּקֶרֶב רוֹצְחָיו עוֹד חַיִּים
חֲמוֹרִים לֹא הוֹלְכֵי עַל אַרְבַּע, רַק עַל שְתַּיִם.
 
וַאֲפִלּוּ פִּגּוּעַ כָּזֶה שֶנִּכְשַל
לֹא יַמְחִיש לִשְבוּיֵי-הַבּוּרוּת-וְהָעֹנִי
שֶעוֹד זִיק-הַתְּבוּנָה בְּרֹאשָם לֹא בָּשַל
וְחוֹלִים עוֹד בְּנֶגַע הַנַּאקְבָּה הַכְרוֹנִי
כִּי חֲמוֹר בִּיש-מַזָּל זֶה הוּא רַק הַמָּשָל
וְכִי הֵם, הֵם עַצְמָם –  הַנִּמְשָל הָאִירוֹנִי.
 
כִּי אֵין שֶמֶץ סִכּוּי שֶיִּצְלַח בְּיָדָם
הַמַּשָּט הַיָּמִי שֶהוֹעִידוּ לְעַזָּה
בְּמַסְוֶה שֶל קַמְפֵּין לִזְכֻיּוֹת הָאָדָם
שֶפּוֹשְעֵי הַחָמָאס הֲפָכוּן כְּבָר לִפְרָאזָה
(שְלַל זְכֻיּוֹת שֶאוֹתָן, כִּגְרוֹטֶסְקָה כְּלָלִית
מְפִירִים הֵם יוֹם-יוֹם, כְּבָר שָנִים, לֹא רַק נֶגֶד
הַשָּבוּי בֶּן אַרְצֵנוּ, גִלְעָד בֶּן שַלִּיט,
שֶיָּדוֹ שֶל הַצְּלָב הָאָדֹם לֹא מַשֶּׂגֶת
לִרְאוֹתוֹ – אֶלָּא גַם נֶגֶד רֹב בְּנֵי עַמָּם
שֶמִּתּוֹךְ בָּתֵּיהֶם הֵם יוֹרִים מַטְּחֵי יֶרִי
בְּחָסוּת אֶזְרָחִים בָּם חוֹסִים הֵם עַצְמָם
בֵּין נָשִים וִילָדִים כְּמִקְלָט אַרְטִילֶרִי
שֶל אוֹתָם מוּגֵי-לֵב, אַבִּירֵי הַגִּ'יהָאד,
שֶאִם צַהַ"ל יַחְזִיר לָהֶם אֵש עַל שִלּוּחַ
שֶל קָסָאמִים וּגְרָאדִים בִּצְרוֹר שֶנּוֹעַד
לְשַתְּקָם – הֵם מִיָּד יִפְצְחוּ בְּקִלּוּחַ
שֶל צִוְחוֹת-הִתְחַסְּדוּת מוּל הָאֵש הַנֶּגְדִּית
כַּקּוֹזָק הַנִּגְזָל הַזּוֹעֵק חֲסַר-יֶשַע
וְיִמְחוּ עַל אוֹתָהּ תוֹקְפָנוּת יְהוּדִית
הַמַּכָּה בְּצִבּוּר אֶזְרָחִי חַף מִפֶּשַע).
 
וּכְלוּם אֵין זֶה, בְּעֶצֶם, מוֹכִיחַ לֵאמֹר
כִּי טִבְעָם חֲמוֹרִי עוֹד יוֹתֵר מֵחֲמוֹר?
 
אוֹ גִרְסַת-הַכָּזָב כִּי מַשָּט זֶה מוֹבִיל
רַק מִטְעָן מְבֻקָּש שֶל צִיּוּד סָנִיטָארִי.
"מְבֻקָּש"? זֶה נָכוֹן, אַךְ רַק כְּסִיל אוֹ אֱוִיל
לֹא יַבְחִין שָם, בַּתֶּקֶן הַ..."הוּמָנִיטָארִי"
אֵי-שָם בֵּין הַתְּרוּפוֹת וּבֵין קֻפְסוֹת-הַשִּמּוּרִים
מִטְעָן שֶתִּקְוָתָם כִּי לֹא נַשְגִּיחַ בּוֹ כְּבָר גָּזָה
בָּרֶגַע שֶזִּהִינוּ בּוֹ כְּנֻפְיַת פּוֹשְעִים גְּמוּרִים
הַמִּתְכַּוְּנִים, בְּלִי הַצְלָחָה, לְהִסְתַּנֵּן לְעַזָּה
וְאֵלֶּה, כַּזָּכוּר, מְאֹד-מְאֹד מְבֻקָּשִים
אַךְ לֹא רַק מִצִּדּוֹ שֶל הַחָמָאס, כִּי אִם עֲדַיִן
מִצַּד שַבָּ"כּ הַמַּכִּירָם כִּפְקַעַת נְחָשִים
שֶל מְרַצְּחִים עִם קַבָּלוֹת וְדָם עַל הַיָּדַיִם.
 
וּכְלוּם אֵין זֶה, בְּעֶצֶם, מוֹכִיחַ לֵאמֹר
כִּי טִבְעָם חֲמוֹרִי עוֹד יוֹתֵר מֵחֲמוֹר?
 
אוֹ אוֹתָהּ הַצָּגָה בָּהּ טוֹרְחִים בְּנֵי-דּוֹדֵנוּ
לְחַבֵּל בְּאוֹתָהּ עֲמִימוּת גַּרְעִינִית
שֶאֵינָם מַצְלִיחִים לְשָמְטָהּ מִיָּדֵינוּ
חֵרֶף כָּל לַחֲצֵי עָרְמָתוֹ הַמְּדִינִית
שֶל אוֹבָּמָה הַשָּב וְתוֹקְפֵנוּ בְּלִי רֶתַע
תוֹךְ תִּקְוָה לְפַיְּסָם, בֵּין אֻמּוֹת אֲחֵרוֹת
אַךְ חוֹזֵר וּמַחְנִיף לָנוּ רַק כְּשֶלְּפֶתַע
הוּא חָרֵד מִן הַקּוֹל הַיְּהוּדִי בַּבְּחִירוֹת
אַף-עַל-פִּי שֶבָּרוּר לוֹ כִּי גַם לָעַרְבִים
מְחֻוָּר וּבָרוּר כִּי אֻמּוֹת שֶחָתְמוּ כְּבָר
עַל אוֹתָהּ אֲמָנָה בָּהּ כֻּלָּם עֲרֵבִים
לְאִסּוּר אוֹתוֹ נֶשֶק אָטוֹמִי, רִמּוּ כְּבָר
אֶת כֻּלָּם, כְּמוֹ עִירָאק שֶהָיְתָה, בִּקְבִיעוּת,
בֵּין חוֹתְמֵי אֲמָנָה זוֹ, בְּשִׂיא הַצְּבִיעוּת
שֶסוֹפְסוֹף נִתְגַּלְּתָה כְּשֶהַכּוּר הַגָּנוּז
בִּסְתָרֶיהָ, הֻפְצַץ בַּמִּבְצָע שָל "תַּמּוּז"
בַּשִּבְעָה שֶבְּיוּנִי שְמוֹנִים וְאַחַת
בִּזְכוּת חֵיל-הָאֲוִיר הֶעָשׂוּי לִבְלִי חָת
שֶבְּיוּלִי אַלְפַּיִם וּשְמוֹנֶה הָרַס
גַּם אֶת כּוּר הַפְּלוּטוֹנְיוּם שֶל סוּרְיָה, כִּפְרָס
עַל שֶגַּם אִם חָתְמָה עַל אוֹתָהּ אֲמָנָה
נֶגֶד נֶשֶק אָטוֹמִי –  דָבָר לֹא מָנַע
לֹא מִמֶּנָּהּ וְלֹא מֵעִירָאק, לְפַתְּחוֹ 
כְּמוֹ אִירָאן שֶל הַיּוֹם שֶגַּם הִיא, כֹּה וָכֹה
חֲתוּמָה עַל הַבְּלוֹף הַזֶּה (יֵש כָּאן עֵדִים)
כְּמוֹ שוּרָה אֲרֻכָּה שֶל שֹוֹנְאֵי-יְהוּדִים.
 
וְגַם זֶה, כַּיָּדוּעַ, מוֹכִיחַ לֵאמֹר
כִּי טִבְעָם חֲמוֹרִי עוֹד יוֹתֵר מֵחֲמוֹר.
 
בְּקִצּוּר, חֲמוֹרִיקוּ, לַמְרוֹת שֶמַּכְמִיר
אֶת לִבֵּנוּ מוֹתְךָ, כִּי חִסְּלוּךָ – וֵי זְמִיר! –
קְרִימִינָאלִים פְּרָאִים וּוַנְדָּאלִים רָעִים
אֲשֶר אֵין בְּלִבָּם צַעַר בַּעַל-חַיִּים
בְּמִטְעַן חֹמֶר-נֶפֶץ, וּכְדֵי שֶתִּגְמֹר
לֹא נִתְּנָה לְךָ לוּא גַם קְבוּרָה שֶל חֲמוֹר –
בַּאֲשֶר לְרוֹצְחֶיךָ: בָּרוּר, כָּאָמוּר,
כִּי סִימְפְּטוֹם הַחֲמוֹר שֶבָּהֶם הוּא חָמוּר...
 
 

רוצים גישה מלאה לכל הגיליונות?

הצטרפו לאתר וקבלו גישה לארכיון של למעלה מ-2,100 גיליונות עם אלפי מאמרים, שירים ויצירות ספרותיות.

הצטרפו לאתר
🏠 A− A A+