הָאַהֲבָה, כְּמוֹ הָאֵש, אֵינֶנָּה חֹמֶר
אַף שֶהִיא צְרִיכָה אוֹתָם, עַד יֵאוּש צְרִיכָה, אֶת הֶחֳמָרִים
שֶעוֹשִׂים אוֹתָה חַג מְהַבְהֵב, אֶפְשָרוּת מִתְלַקַּחַת, הָאֹמֶץ
לְהָמִיר אֶת שְתִיקַת הַפֶּחָם, אוֹ הָעֵץ, אוֹ הַדָּם (הַמִּקְרִי
הוּא כָּל כָּךְ לֹא מִקְרִי, תִתְפַּלְּאִי) בַּלְּפֶתַע הַזֶּה, בְּפִצּוּחַ 
הַיְּסוֹדוֹת, כְּמוֹ שִצְפָּהּ שֶל הַמַּאגְמָה: בְּהֹלֶם אֶגְרוֹפָיו הַמִתְדַּפֵּק
עַל קְרוּם הָאֲדָמָה בְּהִבָּקְעוֹ
אוֹ קְרוּם הַלֵּב, נוֹהֵר כָּזֶה, פָּצוּעַ
לְהַפְרִיחַ אֶת פֶּרַח הָאֵש
כְּקִיסוֹס לוֹהֵב, עוֹלֶה וּמִתְרַפֵּק
בְּאֶנְקַת סֻלָּמוֹת לֹא נִרְאִים, בִּנְחָשִים בּוֹעֲרִים שֶל לָגַעַת
בַּהֲמוֹן אֶצְבָּעוֹת מִתְאַבְּכוֹת
שֶל לִנְשֹק
אֶת הַלֹּא-
נָשוּק.
הָאַהֲבָה אֵינֶּנָה חֹמֶר, אַתְּ טוֹעָה. לֹא מֵי הַיָּם כִּי אִם דָּכְיָם,
לֹא הַר, רַק גַּעַש.
הִתְרַחֲשוּת.
 
וְזֶה, זֶה בְּדִיּוּק מַה שֶּעוֹשֶׂה
עָצוּב כָּל כָּךְ, בֵּינֵינוּ, אֶת הַשֹּנִי
בֵּין תּוֹחֶלֶת חַיֵּינוּ שֶלָּנוּ וְתוֹחֶלֶת חַיֶּיהָ. רַק
לְעִתִּים נְדִירוֹת עַד כְּאֵב אַתְּ מוֹצֵאת, יַלְדָּתִי הַטִּפְּשׂנֶת,
אַהֲבוֹת שֶתֶּאֱרַכְנָה, אַהֲבוֹת שֶתִּתְמַשַּכְנָה,
אַהֲבוֹת שֶלֹּא תִדְעַכְנָה כְּמוֹ בְּהֶרֶף הַבָּרָק
הַדּוֹלֵק לָנוּ קְצַר נְשִימָה וְגוֹסֵס
עַל הַיַּעַר, אוֹתוֹ סְבַךְ הַיַּעַר
הַנִּמְשָךְ, סַגְרִירִי וְחָשֵךְ וְעָבוֹת, גַּם אַחַר, גַּם כִּכְלוֹת, גַּם בְּתוֹם.
מִי שֶיֹּאמַר לָךְ שֶלֹּא הוּא שַקְרָן,
יֵש אַשְמֹרֶת כָּזֹאת, אַתְּ יוֹדַעַת?
בָּהּ הַלֵּב, כְּחַפָּר וָתִיק, בַּשֶּלֶג
מְקַבֵּר
בְּלִי קַדִּיש
אֶת מֵתוֹ.
 
רַק עִתִּים רְחוֹקוֹת עַד צְבוֹט לֵב
אֲרֻכִּים חַיֵּי הָאֵש מִשֶּל הַגֹּמֶא
בִּיאוֹרוֹת הַזִּכָּרוֹן הַחַם, בְּלֵיל חָזָק הַחֹשֶךְ, בְּמִיתַת הָאֲהוּבָה אוֹ הָאוֹהֵב –
וְעוֹד הָאַהֲבָה, כִּשְׂעַר הַמֵּת וְצִפָּרְנָיו
צוֹמַחַת, אַךְ גַּם אָז, אֲפִלּוּ אָז, אֵינֶּנָה חֹמֶר:
הִיא נֵס שֶנִּשְתַּהָה אֶצְלֵנוּ קְצָת
וְאַל נִהְיֶה כְּפוּיֵי טוֹבָה. הֵיטֵב
חָרָה לָךְ עַל הַקִּיקָיוֹן? לָרֹב
גּוֹוְעוֹת אַהֲבוֹתֵינוּ לְפָנֵינוּ –
כְּמוֹ יְלָדִים קְטַנִּים, בַּחוּץ, בְּטֶרֶם עֵת,
בִּסְתַו הַדָּם הַקַּר,
בְּבֵית עָלְמִין הַלֵּב.