זֹאת הָאָרֶץ הֲכִי לֹא רוֹמַנְטִית שֶיֵּש, הִיא אָמְרָה, מְקַוָּה לֹא לִפְגֹּעַ,
שֶמֶש שֶאֵין בָּהּ פְּשָרוֹת וּבּוּלִימְיָה שֶל מָוֶת שֶאֵין לוֹ שָׂבְעָה
וְאַל תְּסַפֵּר לִי פָּלַבְרוֹת עַל זֶה שֶכְּבָר לֹא מַקְרִיבִים פֹּה לַמֹּלֶךְ
כְּמוֹ שֶכָּתוּב בִּמְלָכִים ב' כ"ג, יוֹם-יוֹם קָרְבָּנוֹת שֶל אָדָם.
הַמֹּלֶךְ הֶחְלִיף רַק שֵמוֹת: בִּמְקוֹם אֵל כְּנַעֲנִי הוּא כְּבִישִים, הוּא פִּגּוּעַ,
הוּא רֶצַח נָשִים, הוּא דְקִירוֹת סַכִּינִים בְּלֵילוֹת אַלְכּוֹהוֹל, הוּא סַמִּים
אוֹ גָאז-מַזְגָּנִים הַנִּשְאָף לְרֵאוֹת צְעִירוֹת בִּמְקוֹם רֵיחַ שֶל מֶלַח
מוּל יָם עִם שְקִיעָה אוֹ יַסְמִין מוּל סַפְסָל אוֹהֲבִים בִּשְׂדֵרָה צִבּוּרִית.
 
אֶרֶץ קָשָה כְּמוֹ לִבּוֹת אֲבָנֶיהָ וּכְמוֹ מַסְמְרֵי מִטְעַן-נֶפֶץ,  
גְּבוּל מְמֻקָּש בְּשִׂנְאָה לְלֹא גְבוּל וְשָמַיִם לְלֹא רַחֲמִים,
אֲפִלּוּ הַצֵּל שֶלָּכֶם הוּא רִשְעוּת שֶל כִּמְעַט אַרְבָּעִים כְּוִיּוֹת צֶלְזְיוּס,
אֲפִלּוּ לַשֶּקֶט הַדַּל שֶלָּכֶם יֵש תָּמִיד כִּתְמֵי זֵעָה קָרָה שֶל כּוֹנְנוּת סְפִיגָה.
 
וְגַם הַשָּׂפָה שֶלָּכֶם הִיא הֲכִי לֹא רוֹמַנְטִית שֶיֵּש, הִיא הוֹסִיפָה,
(שוּב, מִתְאַמֶּצֶת נוֹרָא לֹא לִפְגֹּעַ וְדַוְקָא פּוֹגַעַת מְאֹד):
גְּרוֹנִית כְּמוֹ שַרְבֵי-הַצָּמָא בַּמִּדְבָּר וְצוֹרֶבֶת כְּמוֹ חוֹל בָּעֵינַיִם,
שַׂמְתָּ לֵב שֶרֻבְּכֶם חוֹשְשִים מִכָּל שֶמֶץ שֶל רֹךְ בַּדִּבּוּר, כְּמוֹ מֵאֵש?
שְׂפַת רַעֲמֵי נְבוּאָה וּפְקוּדוֹת "אַחֲרַי" וְ"קַּדִּיש" חֲשוּק-לֶסֶת
שֶבָּהּ, בְּהִפּוּךְ לִסְדָרָיו שֶל הַטֶּבַע, קוֹבְרִים הָאָבוֹת אֶת בְּנֵיהֶם.
 
וְשַׂמְתָּ לֵב שֶהַשִּׂמְחָה הֲכִי גְדוֹלָה בְּעֶצֶם
שֶבָּהּ אֵינְכֶם צְרִיכִים בָּמוֹת-בִּדּוּר-וְהַרְקָדָה
הִיא הַשִּׂמְחָה לְאֵיד וְשֶהַשִּׂיחַ שֶהָפַכְתֶּם
לִסְפּוֹרְט לְאֻמִּי שֶכֻּלְּכֶם, אִם תִּסְלַח לִי, מִזְּמַן כְּבָר צֶ'מְפִּיוֹנִים בּוֹ 
הוּא שִׂיחַ שֶל חֵרְשִים?
 
אָז אֵיךְ זֶה אַתָּה (לֹא אִתָּם, רַק אִתִּי) מִין לְהֶפֶךְ כָּזֶה, הִיא אָמְרָה לוֹ,
אֵיךְ זֶה שֶשּוּם אַכְזָבוֹת לֹא הִצְלִיחוּ לִרְצֹחַ בְּךָ אֵיזֶה תֹם
שֶל יֶלֶד שֶלֹּא יִתְבַּגֵּר לְעוֹלָם, דּוֹן קִישוֹט שֶרוֹדֵף דּוּלְצִינֵיאָה,
אֵיפֹה הִצְלַחְתָּ לִשְמֹר שְמוּרַת-טֶבַע שֶל טֶבַע כָּל-כָּךְ לֹא מוּגָן?
– בַּמַּחְתֶּרֶת, אָמַר לָהּ, בִּסְלִיק שֶמִּמֶּנּוּ אֲנִי מְתַדְלֵק כְּמוֹ מִשְּנוֹרְקֶל
חַמְצַן-חֲלוֹמוֹת לִפְנֵי כָּל צְלִילַת-עֹמֶק בַּיָּם שֶאִלְּחוּ אֶת מֵימָיו
אוֹ כְּמוֹ מִצִּנּוֹר הַמַּזְרִים אֶל הַוְּרִיד סְטָלַקְטִיטִים שְפוּיִים שֶל אִינְפוּזְיָה
מִבַּנְק-דַּם-הַנֶּפֶש. – וְאֵיפֹה, תָמְהָה, הַמַּחְתֶּרֶת הַזֹּאת?
– בַּשִּירִים.