לפי הקוראן, המביא לפי המסורת המוסלמית את דברי אללה – (אלוהים הערבי-מוסלמי) "ארץ ישראל" על שתי גדות הירדן, שייכת רק לעם ישראל. (סורה 7 פסוק 137). בקוראן נקראת הארץ בערבית "ארץ בני ישראל". (המקור בספר יהושע יא, כב).
גם בברית החדשה נקראת הארץ "ארץ ישראל" ( מתי ב' 20).
אללה – (אלוהים הערבי-מוסלמי) מגדיל עוד לעשות ומזהיר בקוראן את עם ישראל לבל ייסוג מחלק מאדמתו: משה אומר לעם ישראל: "עמי בואו אל הארץ הקדושה אשר ציווה אללה לכם ולא תיסוגו אחור פן תלכו לאבדון." (סורה 5 פסוק 21.(
מקור השם פלשתינה בכתבי הרודוטוס. בספרו "היסטוריה", קרא הרודוטוס לארץ: "אשור הפלישתית". לאחר דיכוי מרד בר-כוכבא, שינה הקיסר אדריינוס את שם הפרובינציה הרומית שנקראה אז יהודה – JUDEA ל- SYRIA PALESTINA על שם הפלישתים שכבר לא היו קיימים בתקופתו. מטרתו היתה מחיקת שם היהודים מארצם.
שלטון הכיבוש הערבי של "ארץ ישראל" במאה השביעית, שימר את השם ג'ונד (אזור) "פלסטין" ככינוי מינהלי לדרום א"י בלבד. צפון א"י נקרא "אורדון" – "ירדן".
בשלהי התקופה העות'מאנית החלו משכילים מתמערבים (באופן בולט נוצרים-אורתודוכסים) להשתמש בשם האירופי "פלשתינה", וביפו נוסד ב-1911 העיתון "פלסטין". כך עבר המושג – היווני-רומי-אירופי במקורו – לערבית.
המונח פלסטין ככינוי פוליטי לארץ ישראל כולה, אומץ ע"י הערבים רק לאחר שהבריטים קראו לשלטון המנדט –PALESTINE . ראוי לציין שלמרות שערביי א"י אימצו לעצמם במשך השנים את הכינוי "פלישתים", אין כל קשר, אתני או היסטורי, בין הערבים לפלישתים.
השלטון הבריטי יצר מלאכותית שלוש מסגרות מדיניות מלאכותיות, ויצר בתוכן "יש מאין" שלושה עמים מלאכותיים:
1. מדינת "עבר הירדן" ו"העם העבר ירדני". לאחר כיבוש שטחי יהודה ושומרון ב-1948 שינתה מדינת "עבר הירדן" את שמה למדינת "ירדן" ואת שם עמה שינתה ל"עם הירדני". ערביי יהודה ושומרון נהפכו ל"ירדנים".
2. בתחומי מסופוטמיה יצרו הבריטים מדינה שקראו לה "עיראק" ויצרו את ה"עם העיראקי".
3. בשטחי המנדט הבריטי שהבריטים קראו לו PALESTINE החל להיווצר העם "הערבי פלישתי" – בערבית "פילסטיני". ("היהודים" בתחום פלשתינה נשארו עם שמם המקורי, אבל כונו בשפות אחרות "פלשתינאים"). ככלל היהודים התנגדו למונח הבריטי "פלשתינה" ודרשו להוסיף את השם העברי: "ארץ ישראל". רק לאחר מאבק הסכימו הבריטים להוסיף לפרסומים הרשמיים ולכסף, את שם הקיצור: "א"י".
גם ערביי ארץ ישראל התנגדו למושג "פלשתינה" שנכפה עליהם ע"י הבריטים. לדידם המושג Palestine טעון במשמעויות אירופאיות, שיש להן זיקה ברורה לתנ"ך וליהודים. השם הרשמי Palestine – בהצהרת בלפור שניתנה ליהודים וכתב המנדט שהתייחס אליה, קבר לדידם את חלום הממלכה הערבית הגדולה. כבר בהסכם פייצל-וייצמן ב-1919 – שהבריטים סייעו לנסחו – ציין המושג Palestine את הצד היהודי העומד מול הצד הערבי. לכן בשנים הראשונות אחרי מלחמת העולם, ערבים רבים דרשו שהארץ תוגדר כ"סוריה הדרומית" אשר בירתה בדמשק. גבולות המנדט הבריטי השפיעו על התודעה הערבית, וערביי א"י בתחום המנדט החלו לאמץ לעצמם את השם "פלסטינים". לאחר הכיבוש והסיפוח של "יהודה ושומרון" ב-1948 למדינת "עבר-הירדן" (ששינתה שמה ל"ירדן"), החלה ההתייחסות הערבית לערביי יהודה ושומרון כאל "ירדנים". כנ"ל היתה לגביהם גם עד 1967 ההתייחסות הפוליטית וההגותית של השמאל בישראל. לדוגמא אהרון כהן – איש "השומר הצעיר" (שנאשם בריגול למען בריה"מ), בספרו המונומנטאלי "ישראל והעולם הערבי", (ספריית פועלים, מרחביה, 1964), אינו מזכיר את המונח "פלשתינאים" או "פלסטינים" אפילו פעם אחת. לפני 1948 הם היו לדידו "ערבים". לאחר מכן "ירדנים".
בהגות האירופאית נפוץ מאד המושג: "פלישתיות" – פיליסטיניזם. מכיוון שהפלישתים הגיעו להישגים חומרים ניכרים אבל לא פיתחו כתב או תרבות כתובה, ציין המונח "פיליסטיני" (או "פיליסטר" בגרמנית) כינוי לאדם בור, נבער מדעת, חסר תרבות.
בהקשר לכך, מעניין שגברת רונה סלע, בהתנשאות פטרנליסטית יהודית, (מוכוונת פוליטית), שוללת מהערבים את זהותם הלאומית והתרבותית הערבית, ומכנה אותם "יישות פלסטינית" בלבד. הם לדידה אינם יותר "ערבים", אלא רק "פלסטינים".
בניגוד לגברת סלע – "האמנה הפלשתינאית" טוענת שאין כלל בנמצא עם "פלסטיני". קיים רק עם ערבי-פלסטיני, וגם הוא רק כחלק בלבד מהאומה הערבית.
הרבה לעג ספגה גולדה מאיר, מ"הפיליסטינים" הישראלים כאשר אמרה: "הלא גם אני פלשתינאית!" – אבל עובדתית הצדק היה עימה: היא אכן היתה פלשתינאית ונשאה בשעתו תעודת זהות פלשתינאית. היא צדקה מפני שלא קיים כלל עם-פלשתיני. (אולי קיים עם ערבי-פלשתיני). גולדה כמובן היתה פלשתינאית אבל לא ערבית-פלשתינאית. המונח "עם פלסטיני" (ללא ערביות) הוא המצאה של השמאל הפיליסטיני הישראלי.
מחזק את הדברים החוקר הערבי-נוצרי ד"ר עזמי בישארה. ד"ר בישארה טוען כי אין כלל בנמצא "עם פלסטיני". לטענתו המושג "עם פלסטיני", הוא המצאה של הקולוניאליזם האירופאי. "יש רק "אומה ערבית אחת", מדגיש ד"ר בישארה, "ופלסטין זו סוריה הדרומית".
http://www.youtube.com/watch?v=P3n5-yG-6dU